מבוא שערים קטז

יחד עם ו"ק דגדלות והטעם הוא כי מוכרח כי א"א שיכנסו המקיפים דקטנו' אלא א"כ כבר נעשו ונוצרו ו"ק דמוחין דגדלות והם רוצי' לכנוס ואז דוחין את המקיפי' דיניקה לכנוס תחלה ושיעשו פנימי' ואחריהן נכנסין גם הם והוא מעין מ"ש בכוונת ק"ש במלת אחד כי אז נכנסין יחד המקיפי' דיניקה עם המוחין דו"ק דגדלות אחר שעלה בסוד מ"נ להתעבר בבחי' עיבור ב' אחר שכבר היו לו מוחין פנימי' דיניקה נמצא כי מקיפים דיניקה ופנימים דו"ק גדלות נכנסי' יחד זה אחר זה בהמשך ז' שנים של אחר ב' שנים דיניקה אז נשלם לט' שנים ואח"כ נכנסו בו ד' מוחין עצמן של ג"ר בד' שנים אחרי' שהוא מה שאנו עושין בברכת אבות וע"ש איך יש עיבור ג"כ בענין אלו המוחין של ג"ר דגדלות נוסף על עיבור ראשון שנעשה בק"ש להמשיך מקיפים דיניקה וו"ק דגדלות נמצא א"כ כי ז' שנים שיש בין היניקה לט' שני' ויום א' נחשבים לבחי' היניקה לפי שנכנסים בהם אז המקיפים דיניקה ונחשבים לגדלות כיון שגם נכנסין ו"ק דגדלות ויש עיבור ב' דמוחין תיכף אחר ב' שנים של יניקה לצורך ו"ק דגדלות ויש עיבור ב' אחרי ט' שנים ויום א' לצורך ג"ר דגדלות והכל אמת. גם ית' עם זה כי מוחין הפשוטי' דאלהי' הם פנימי' בבחי' ו"ק ואח"כ מתפשטי' הפשוטי' למטה בו"ק דגופ' ואז נכנסי' ג"ר ממש דמוחין דיניקה והם בחי' אלהים במילואם כנלע"ד. סליק פרק ז' בע"ה

פרק ח הנה מצינו זמנים שונים אשר בהם עולה הז"א ממדריגה אל מדריגה ונרמז במשנת בן הא הא אומר וכולי אשר כל אלו הם בחי' הגדלות ז"א מיום הולדו עד סוף תכלית עליתו בכל האפשר ואין אנו עתה בפרטיו אמנם הנה התחלתם הם מיום הולדו עד תכלית עליתו כמ"ש בפרקים הבאים בעיה והנה קודם העיבור שהוא באצילות המלכי' קודם שבירתן זה נקרא זמן ראשון ואז היה הז"א בחי' ו' לבד הם ו' נקודו' שלו ומעשרה נקודו' שהם כללו' בנקוד' א' שלו לא יצאה רק ו' נקודו' נפרדו' זו מזו. זמן הב' היה בעיבור א' כי אז נכללו ג' גו ג' וזה נקר' ו' זעיר' לפי שחצי הו' שהוא ג' נקודו' נכללו תוך חצי ו' האחר' שהם ג' נקודו' אחרו' נמצא שאין עתה היכר רק למחצי' ו' לכן הוא ו' זעיר' וזו ו' זעיר' שבתוך ה' ראשונ' של הוי"ה שצורתה ד' על ו' ומורה על אימא עילא' ועל ז"א בנה שהיה בתוכה בסוד העיבור כי הנה בעיבור נכלל כל נקודה מהששה מכל הו' נקודות וע"י הכללות הזה הגדילו לו"ק כ"א כלול כל הו' אלא שהיו נכללים זה בזה בסוד ו' זעירא ועתה ביניקה נתפשטו ונתגלו ו"ק שלימות וגדולים ואז הוא בסוד ו' של הוי"ה הכוללת האצילות כולו אך הוא לבדו נקרא שם יה"ו כי יהיו הם חו"ב שבו והו' הוא קו האמצעי שלו כולו בכללות אמנם עיקר פרטיותו הוא הת"ת שבו אשר הוא הגוף כי בו נאחזים הו"ק שהם כמנין ו' ואות ה' אחרונה היא מלכות העומדת שם אז בסוד נקודה אחורי הת"ת והנה אלו הו"ק בערך עצמם הם י"ס גמורות עם ג' מוחין והם פרצוף שלם כי ודאי שהקטן יש לו ראש ואחר שגדל ובאו לו ג"ר כמ"ש בע"ה אז אלו הו"ק אף על פי שבבחי' עצמם הם י"ס גמורות הנה עתה הם בחי' ו"ק לבד של הכללות כי הנה ג"ר הם פרצוף שלם ג"כ בי"ס נמצא כי זה הפרצוף השלם דיניקה יהיה אח"כ בחי' ו"ק לבד ואותו הפרצוף די"ס יהיה בחי' ג"ר וב' בחי' אלו נקרא פרצוף א' כולל י"ס דגדלות ז"א. הזמן הג' הוא ביניקה בב' שנים ראשונים אחר שנולד והיה יונק אז משדי אמו ואז בהמשך זמן זה מתפשט מהכללות שנכלל בזמן העיבור ג' גו ג' והיה י' קטנה ועתה הי' הולך ומתפשט והנה ביניקה היה בו בקו ימין ב' ספי' שהם חסר נצח ובכ"א ג"פ הרי ו"פ וכן קו שמאל גבור' הוד ו"פ וכן בקו האמצעי ת"ת ויסוד ו"פ ועם הראש שלו שהם חב"ד הנקרא מוחין הן אז חצי ת"ת התחתון דא"א כנ"ל וכן בזמן העיבור היה גופו מו"ק ג' נו ג' ולא היה גופו ארוך כ"א מבחי' נה"י לבד כי חג"ת היו כלולים בתוכה ונקרא ו' זעירא כנ"ל וג"ר חב"ד שלו היו ג"כ מבחי' חצי ת"ת התחתון דא"א כנ"ל. וכבר נת"ל ח"ב פ"ו איך המוחין דיניקה הם מלובשי' תוך נה"י דתבונה הכלי' האמצעים ואותן הנה"י עם המוחין שבתוכ' נקרא צלם דיניקה של ו"ק. והנה בהיות הז"א בן ו"ק נקרא עדיין איש ולא אדם ועל צלם ההוא נאמר אך בצלם יתהלך איש אך הצלם של המוחין דגדלות נקרא צלם אדם וע"ש היטב ענין כמה שמות וכינוים יש אל הצלם כפי בחי' הזמן כ"א וא' נמצא כי בזמן היניקה לא נתגלו בו רק הו"ק אך המוחין היה בו בכח ולא בפועל כי אינן מוחין הראוין להוליד. ודע כי בזמן העיבור נעשה התלבשות אל חצי הת"ת התחתון דאריך אנפין ואותו התלבשות נעשה ראש לזעיר אנפין בימי העיבור והם ג' ראשונות שבו ואז היה ג' מוחין שלו בחינות אלהים פשוטים בלי מלוי ולא היו שלימים לגמרי כי גם י"ה מאלהים היו נסתרים ולא נתגלה בהם רק ג' אותיות אל"ם מאלהי"ם כנ"ל ח"א ואח"כ בזמן היניקה כל אותן הג"ר שהיו בחי' רישא דזעיר אנפין בזמן העיבור נעשו עתה בחי' ג' חללי דגולגלתא שהם הכלים למוחין דיניק' ונכנסו מוחין דיניקה בתוכם ונעשו מוחין של אלהי"ם שלימים ונתגלה בהם י"ה מאלהים. והנה פ"א שמעתי כי בזמן היניקה היו חג"ת עצמן דז"א בסוד ראש ומוחין שלו ונ"ה הם ב' זרועות והיסוד בחי' גופא ואח"כ בגדלות היה ראשו והמוחין שלו בחי' חב"ד וב' זרועותיו וגופו חג"ת וב' שוקיו והאמה נה"י נמצא במקום שהוא עתה בזמן הגדלות בחי' הת"ת שלו היה אז ביניקה בחי' ראשו אך בגדלות עלה ונגדל ראשו עד מחצית התחתון דת"ת דתבונה. גם דע כי לא כל ימי העיבור ולא כל ימי היניקה ולא כל ימי הגדלות שוים ובכל זמן מהם נעתק ז"א ממדריגה למדריגה הולך וגדול לאט לאט. גם