מבוא שערים קטו

והענין הוא כי הנה שליש התחתון עלה למעלה ונדבק ונתחבר עם שארית הת"ת דא"א כנ"ל ואז עלו גם ב"פ עליוני' דנו"ה דא"א ובחג"ת דאימא בחזה שלהם ונעשה בהם בחי' דדים תיכף בהתחלת העיבור ובסיבת עליי' ההוא נמשך חלב בדדי' להניק את ז"א ואחר שנולד ונמשך החלב נתפשט א"א למט' במקומו ואז אותו שליש ת"ת התחתון דא"א נעשה נשמה לחכמה דז"א ואז מכח אותו הת"ת יצאו ל"ב שיניי' הנמשכים מל"ב נתיבות החכמה והנה נת"ל איך הת"ת נק' ו' והנה בהתחלק הת"ת ההוא דא"א לב' חלקים חלק עליון שבו לגופא דאו"א כנז' בש"ד וחלק תחתון לז"א נמצא שנעשה כל חלק מהם ו' אחת. ונודע כי ו' דמלוי היא כפולה ו"ו הרי שיש בזה חלק התחתון דא"א ב' ווי"ן שהיא ו' א' במלואה כפולה וכנגדם ב' ווי"ן בחלק העליון והנה כל חלק מהם יש בו ב' ווי"ן שהם י"ב גבולי אלכסון דת"ת כנודע ונמצא שהם י"ב גבולי אלכסון למעלה בחלק עליון וי"ב אחרי' בחלק התחתון וכללותם הם כ"ד והבן זה היטב ענין י"ב גבולי אלכסון מה ענינם. והנה כיון שת"ת דא"א נעשה נשמה בחכמה ז"א לכן נתגלו בחכמה זו ל"ב נתיבות ומשם נמשכו ל"ב שיניי' בפה הז"א ולהיו' שת"ת דא"א נחלק לב' חלקים לכן גם הל"ב שיניי' נתחלקו לשניי' חצים בחיך העליון וחצי' בחיך התחתון ולהיות' נמשכי' מכ"ד גבולי הנ"ל שבת"ת דא"א לכן גם הם לא נגמרו צמיחתן עד תום ב' שנים נגד ב' חלקי' הנ"ל ובהם כ"ד חדשים נגד כ"ד גבולים הנ"ל והבן זה. והרי נת' סברת אומר דיניקה הם כ"ד חדשים אמנם לסברת האומר שהם י"ח חדשים הטעם הוא כי בשלמא חלק התחתון דא"א שנתלבשו לצורך ז"א אשר גם הוא נק' ו' בהוי"ה לכן נכפלה ונעשה החלק ההוא ב' ווי"ן שהם יב"ח אך החלק העליון שהוא ו' עליונה שלא נתלבש אלא באו"א לא הוכפלה ואינה רק ו' אחת הרי שב' אלקים אינן רק ג' ווי"ן שהם ח"י חדשי' של זמן היניק' והרי נת' איך ע"י החלב נתקן מוח חכמה בל"ב נתיבו' ולכן צמחו ל"ב שיניי' כנודע וגם נודע כי החניכין שבהם צמחו הל"ב שיניים הם בחי' החכמה כי כן אותיות חכמה הם ח"ך מ"ה ר"ל ח"ך ז"א הנק' מ"ה כנודע לכן ל"ב שיניי' נמשכי' מל"ב נתיבות החכמה הם נשרשים בחניכים שהם בחי' חכמה וכמ"ש בע"ה. והנה כמו שנתקן מוח חכמה ע"י חלב כן מוח הבינה ודעת אעפ"י שאינן אלא בכללות הנה נתקנו גם הם ונמצא כי ג' מוחין נתמלאו בהמשך יניקת החלב וזהו פי' ולבן שיניים מחלב כי לבנונית השיניי' להיות' לבני' הם מצד חלב היניקה אשר ע"י צמחו הל"ב שיניים הרמוזים בתיבת ולב"ן והוא כנגד מוח חכמה וכנגד מוח בינה הוא נ' של ולב"ן כנודע כי הדעת נקרא ו' כמו הת"ת וכמו היסוד כי שלשתן קו אמצעי צורת ו' ונמצא כי ב' מוחין דז"א הנרמזים במלת ולבן אשר הוראת תיקונ' הם צמיחת השיניים נעשה ע"י החלב וז"פ ולבן שיניים והנה אלו הל"ב נתיבות החכמה עתה הם ל"ב אלהים יען המוחין דיניקה הם שמות אלהי' כנ"ל אך הל"ב נתיבות דגדלות הם הויו"ת כמ"ש בח"ג והרי נתבאר כי המוחין דזמן יניקה הם ג' שמות אלהים פשוטים שיש בכ"א מהם ה' אותיות משא"כ בגדלות שאז הדעת נחלק לב' כנ"ל והנה כמו שהם ג' מוחין שהם ג' אלהי"ם בצלם אי' כן יש ג' מוחין דצלם אבא

פרק ז אחר שנתבאר בפ' הקודם דרך כלל ענין הג' מוחין שהם ג' אלהי' דאי' וכנגד' באבא נבא' עתה יותר בפרטו' דע כי כמו שנת' איך בעיבור עצמו יש ג' בחי' אשר הם נגד עיבור ויניקה מוחין דגדלות ויש בו הדרגות רבות ג' ימי קליטה ומ' יום וג' חדשים ראשוני' וט' חדשי עיבור וכעד"ז נת' בח"ג איך גם בגדלות יש הדרגו' רבות עונות פעוטו' ועונות בן ט' שני' שאז נק' ביאתו ביאה ועונות איש גמור בן י"ג שנה ועונות בן י"ח לחופה ובן כ' לרדוף כמבואר הנה גם זמן יניקה יש בה מדרגות רבות כי גם מוחין דיניקה הם ע"ד מוחין דגדלות ויש בהם צלם דאו"א ופנימיות ומקיפין אמנם כל אותן ההדרגות שבזמן העיבור הם התחלת תיקון לבד ואחריהם הדרגת יניקה והם תיקון נוסף על עיבור אמנם תיקון אחר אמיתי הוא במוחין דגדלות בסדר הדרגותיו והנה במוחין דעובר כבר נת' ח"א שתכלי' תיקונ' הוא היות בהם אל"ם מאלהים אמנם ביניקה היה בהם מדרגו' אחרים והם כי תחלה היו המוחין בבחי' שמות אלהים פשוטי' ומן אל"ם נעשה אלהי"ם ונמצא כי מוחין דאל' והם דעיבור ומוחין די"ה שבתוך אל' הם מוחין דיניקה שהם בפנימיות והבן זה היטב. ואמנ' בהיות' עדיין שמות אלהי' פשוטי' אין היכר בין מוח זה למוח זה זולת בבחי' ציור של אות ה' דאלהי'. ונלע"ד הטעם כמ"ש כי מוח בינה לבדה נתקנה ביניקה לגמרי. והנה היא רמוזה בה' דאלהי' לכן בה נשתנה הציור וההיכר בין בינה דבינה ובין בינה דחכמה ובין בינה דדעת והבן היטיב. והנה ה' דאלהי"ם דמוח חכמה צורתה ד"י והטעם כי נתבאר לעיל כי ו' שבתוך ה' מורה על ז"א שבבינה והנה בהיות ז"א בחכמה ר"ל באבא עדיין הוא בסוד טפת י' קטנה שהיא טפת ההזרעה דמ"ד וה' דאלהי"ם דבינ' ציורה ד"ו כי כבר בחי' ז"א שבתוך מוח הבינה נגדל בסוד העיבור ונעשה צורת ו' אלא שאין בו ראש והוא רמז להיותו כבר בן ו"ק אלא שהוא בבחי' ג' כליל בג' גם טעם אחר כי הנה זו"נ הם בעיבור תוך בינה ונרמזו בב' אותיות ד"ו שמהם נעשה צורת ה' בבינה כנ"ל פי"ח לכן ה' זו צורת ד"ו וה' דאלהי' דדעת ציורה ג' ווי"ן והוא בחי' ז"א שבמוח זה כי כבר נולד ויצא ואז הבינה דדעת מתפשטות בתוכו בסוד ג' קוים שהם נה"י שבה כנודע לעשות בו מוחין בז"א אשר שם בדעת. גם ט"א מסיבת הדעת בעצמו שצורתו ו' כנ"ל. גם ט"א לסיבת ז"א בעצמו שגם הוא נק' ו' הרי כי לג' בחי'