מבוא שערים קיד

דפנימי' דז"א והם כללות י"ס שלימות ומתלבשי' תוך ז"א בבחי' כלים אמצעים שלו ג"כ ול"מ דצל"ם הם ב' בחי' מקיפין דמוחין דז"א שנתלבשו בג"א ובד' ראשונו' דתבונה בבחי' כלים אמצעי' שלה והם מקיפי' מבחוץ וכלים אמצעי' דז"א ג"כ. והנה בח"ג פ"ד נת' החילוק שיש למוחין בזמן עיבור אל המוחין שבזמן היניקה והוא כי במוחין של עיבור לא היה בו רק ב' מוחין חו"ב אמנם ביניק' יש בו ג' מוחין כי גם מוח הדעת התחיל להיות ניכר בו בכללות לבד והטעם כי הנה הדעת דגדלות נחלק לב' שהם חכמה וגבורה וה"ח הם הויות דמ"ה וה"ג הויו"ת דב"ן אמנם בדעת דיניקה כיון שכולם הם שמות אלהים וכולם דיני' א"כ אפילו ה"ח שבו הם בחינות גבורות ודינים ואין שם רק גבורות ולא חסדי' נמצא כי המוחין דגדלות נחלקי' לד' מוחין שהם חכמה ובינה חו"ג אך המוחין דיניקה הם ג' לבד והם חו"ב וג' כדלקמן. וזה החילוק שיש ג"כ בין זמן היניקה לזמן הגדלות כי הדעת דיניקה אינו ניכר בו רק דרך כללות לבד וטעם הדבר למה ניתוסף עתה בחי' הדעת בזמן היניקה מבזמן עיבור כבר נת"ל ח"א פ"ד כי כבר יש אל מוח הדעת של כלי היסוד דתבונה להתלבש בו בחי' כלי אמצעי שלה משא"כ בעיבור וכבר בזה הכלי האמצעי דיסוד דתבונה אין יכולת לחיצוני' להתאחז בו לכן לא חסרה התבונה בחי' כלי אמצעי ליסוד שבה כמו בעיבור כנ"ל וכן בבחי' ז"א עצמו אפילו שעיקר אחיזת החיצוני' הוא בדעת להיות עתה בו ו"ק גמורות אין אל החיצוני' אחיזה בו עתה כ"כ כמו בזמן העיבור ולכן יכול הדעת שבו להתגלות עתה בדרך כללות לבד וזהו הטעם שאנו רואי' בחוש הטבע כי בהיות העובר במעי אמו הוא כאבן דומם בלי דעת ובצאתו מתחיל קצת להיות בו גלוי דעת למה שהוא צריך ובוכה כשרוצה לינק כדי שירחמו עליו וצועק ורומז רמיזות וכל מה שהוא הולך וגדל ע"י היניקה גם דעתו הולך וגדל מדריגה אחר מדריגה אך לא דעת שלימה כמו בגדלות יען הם עדיין שמות אלהי"ם ועדיין אין בהם הויו"ת כמ"ש וטעם הדבר כי עיקר מוח הדעת הוא לצורך זיווג להוליד כי בו תלוי ההולדה ובהיותו בן י"ג שנים אז ראוי להוליד ונשלם בו מוח הדעת כמ"ש בח"ג. ועתה נבאר ג' מוחין אלו מה ענינם הנה ע"י יניקת החלב בב' שנים אלו מתמלאים המוחין שבו כנודע כי החלב נמשך ממה שחוזר אימא עילאה לברר בתוכה אותן הבחי' שלא יוכלו להתברר במעיה בסוד העיבור ועכשיו מתבררים ונעשים חלב כנ"ל ויונק ממנו ז"א ומתגדל ואז מתמלאין המוחין שבו כי הנה בזמן העיבור היו אותן המוחין בבחי' אלם מן אלהים והיו חסרים עיקר המוחין שהוא אותיות י"ה להיות אלהי"ם שלימים לכן היה אז התינוק בסוד אלם כמ"ש או מי ישום אלם והנה עתה המוחין נתמלאו מאותיות י"ה ונעשין אלהי"ם שלימי' ולכן אלהים יש בו אותיות מל"א י"ה להורות כי אינו מלא רק ע"י י"ה וזהו מל"א י"ה הם אותיות אלהי"ם ומה שהיה בתחלה אל"ם נעשה עתה מל"א ע"י אותיות י"ה שהם עיקר המוחין כנז' שם והטעם כי אותיות י"ה הם חו"ב כנודע כי הדעת הוא תולדה שלהם המכריע ביניהם וכיון שב' אותיות י"ה שהם מוחין על חו"ב נתגלו ודי בזה. וגם הורה בזה על מ"ש בתחלה כי עיקר מה שנתגלה מבחי' המוחין בזמן היניקה הם חו"ב לבד כי הדעת לא נתגלה רק בדרך כללות לבד ונמצא כי עתה ביניקה נתחדש לו פה ודיבור משא"כ בעיבור שנתקיי' בו או מי ישום אלם אך ביניק' נתחדש בו מי שם פה לאדם והענין כי אדם שהוא ז"א יען שהוא בחי' הוי"ה דמלוי אלפין כנודע העולה גי' אד"ם ואדם בימי עיבורו נעשה אלם מבחי' שם הוי"ה שלו אשר במלואו הוא מ"ה ובפשוטו כ"ו ובהתחברות שניהם הם בגי' אלם ועתה ע"י היניקה אז ניתוספו ב' אותיות י"ה ונעשה אלהי"ם שהוא גי' פ"ה ע"ה וזה ע"י היניקה שמניקתו אמו הנק' מי כנודע וזהו מי שם פה לאדם וכמ"ש בחוש הטבע כי התינוק בב' שנים דיניק' מתמלאין מוחותיו ונשלם בו כח הדיבור אחר תשלום ב' שנים הללו. והנה נת"ל בח"א פי"ג כי ג' בחי' יש בזמן עיבור לבדו אשר הם כנגד זמני' שיש אל הז"א שהם עיבור יניקה ומוחין ונודע כי גם ביניקה לבדו יהיה בו ג' בחי' אלו וכמ"ש בפרטות בע"ה. ועתה נבארם דרך כללות ושם נבארם ע"פ סדר זמני' כ"א וא' והנה הבחי' הנ"ל שיהי' בז"א ט"ס גמורו' ונת"ל בח"א פי"ו כי משליש התחתון דת"ת דא"א נעשה חכמה דז"א ומיסוד דא"א נעשה בינה דז"א ועיש והנה להיות כי הדעת עדיין אין בו כתיקונו לפי שעדיין אין ראוי להוליד נמצא א"כ כי גם מוח החכמה אינו שלם ומתוקן לגמרי כיון שהדעת המזוג בין חכמה לבינה אין בו לא נשלם תיקון מוח חכמה לגמרי ואמנם מה שנתקן עתה ביניקה תיקון יותר שלם הוא מוח בינה לבדה ומאליו נתקנו גם חכמה כמ"ש. ונלע"ד כי זה שאמרו בענין הדעת שלא ניכר אלא בכללות וכולו גבורות והענין כי ה"ג שבו להיות' נמשכין מבינה ונתקנה ונתגלה משא"כ בחסדים יען נמשכים ממוח חכמה שלא נתקן לגמרי. והענין כי הנה מוח בינה נתקן ונתפשט בכח יסוד דא"א שנעשה נשמה בו ומוח זה נתפשט בסוד ל"ב אלהי"ם שיש בבינה כנודע והוא כי הל"ב נתיבות הוא בחכמה להיות אלו הל"ב בבינה נעשה שם נמצא כי אלו הם ל"ב נתיבות החכמה בהיות' בבינה כי אז נקרא ל"ב אלהיים להיותן בבינה הנק' אלהי' כנודע וע"ז נק' ל"ב אלהי' דמעשה בראשית נמצא כי בהתקן מוח הבינה נתקן גם מוח החכמה בל"ב נתיבותיה בהיותן בבינה והוראות תיקון ליב אלו של מוח החכמה אחר היות' בבינה כנז' היא צמיחת ל"ב שיניי' בפה התינוק בהמשך זמן יניק' כנראה בחוש העין כי מתחילין לצמוח ובתשלו' ב' שנים של היניקה שהם כ"ד חדשים יתחלקו עד"ז