מבוא שערים קיז

דע כי יש בחי' רבות בענין זמן עיבור וזמן היניקה וכולם ית' בח"ג בזמן הגדלות ומשם תקיש לזמן העיבור ויניקה כי הרי היה צריך לבאר ענין ההתפשטות חו"ג תוך גופ' דז"א בבחי' יריד' ועליה וגם בחי' כל האברי' שנעשו בז"א עתה בזמן עיבור ויניקה מכח המוחין דעיבור ויניקה כמו לשון וגרון ושפה וזרועות וכו' וכן בחי' השערות שיש בו עתה בראשו וענין אורות ומקיפי' שיש בז"א בעיבור ויניקה וכיוצא בזה פרטים רבים וכול' נתבאר בענין הגדלות ומשם תלמדם בהיקש מזה לזה כי דוגמת הגדלות הוא בעיבור ויניקה עם היות שכבר נת' שם ג"כ קצת בחי' דזמן עיבור ויניקה וע"ש באורך ובפרטות במקומות מפוזרים. סליק פ"ח ושער ה' בע"ה: שער הו' ונחלק לה' חלקים: חלק א שער כולל פרצוף הנוק': חלק ב שער לאה: חלק ג שער רחל: חלק ד שער יעקב: חלק ה שער דור המדבר: חלק א בענין נוק' דז"א ויתחלק לי' פרקים

פרק א ענין כמה בחי' ומדריגות היה בתיקון הא' נוק' דז"א דאצילות ובזה יובן משארז"ל האשה עולה עמו ואינה יורדת עמו ותראה בהמשך דרוש זה כמה בחי' עולה נוק' דז"א עמו ונתקנת מעט מעט ואינה יורדת כי כל אותן המדריגות נשארים קבועים. דע כי ד' זמנים היה לנוק' דז"א על שהיתה עמו פב"פ וראוי לזיווג ועוד יש בחי' אחרת ית' בע"ה ואלו הן בעת אצילות הראשון דנקודים קודם התיקון ואז נק' נקודה. והב' בזמן עיבור ראשון דתיקון זעיר אנפין ואז נקרא פסיעה לבר. ג' בזמן היניקה דזעיר אנפין ואז כבר יש לה שם והוא שנקרא ה' אחרונה של הוי"ה גם נקרא צלע. ד' כל השנים האחרונים עד שתהיה בת י"ב שנים ויום א' ואז נקרא קטנה בהמשך זמן זה טרם שנשלמו בה גם עתה נק' חוה אשת אדם הראשון. ה' הוא אחר שעברו עליה כל הי"ב שנים ויום א' נגמרו המוחין דגדלות שבה לכנוס ואז נקרא נער חסר הי. ו' בעת שנסרה מאחורי הזכר ואז נקראת נערה מלא בה'. ז' כשחוזרת עמו פב"פ וראוי לזיווג ואז נקראת בוגרת והנה ז' זמנים אלו כללותם הם ד' לבד והם הה' אחרונה כי אז התחיל להיות בה בחי' שם כנ"ל בבחי' ג' וכן בחי' ה' וו' שניהם ענין א' ואח"כ הם ארבע מדריגות לבד והם ר"ת נקב"ה אעפ"י שאינן כסדר האותיות והם נ' נערה ק' קטנה ב' בוגרת ה' ה' של הוי"ה וזהו טעם שנקראת האשה נקבה על רמז ז' זמני' אלו הרמוזי' באותיותי' באופן כי ד' זמני' האשה נרמז בנוטריקון של שמה אמנם השם עצמו ולמה היה כך הוא כמ"ש למטה בע"ה וגם ביארנו כי האור הנמשך אליה להגדילה לעשותה פרצוף יוצא מתוך גופא דז"א דרך החזה שלו ונוקב שם באחוריו ודרך הנקב ההוא נמשך לה כל אורותיה ובנינה וז"ש באדר' קמ"א ונקיב ואעביר מאחורי חדוי וע"כ נקר' נקבה כי כל בנינה נמשך דרך הנקב ההוא. וטרם שנבאר ז' בחינ' אלו צריך שתדע כי האורות היוצאין למלכות הם באים כלולים תוך נה"י אימא מן המוחין דז"א עצמו והנה נ"ה דאימא מתלבשין ומתפשטין באורך ב' קוים ז"א ימיני ושמאלי ויסוד אימא מתלבשת בקו אמצעי דז"א עד החזה שבת"ת שבו כנודע ושם פי היסוד דאימא פתוח ויוצאין בגלוי האורות דזו"נ בתוך גופא דז"א ושם במקום פי היסוד דאימא שהוא במקום החזה של ז"א ששם מתגלין ג"כ אורות המלכות ובוקעים ממש שם באחור ז"א בחזה שלו ויוצאי' ומתקנים את הנקבה לכן בכל המדריגות והבחי' של המל' תתאה הוא נגד קו האמצעי דז"א ומשם מתחלת לבנות. ונתחיל לבאר בחי' ראשונה הנקר' נקודה והוא קודם שנתקן האצילות כי היה אז ז"א בבחי' ו' נקודות לבד נפרדות זו מזו בלי תיקון כנודע והיה בבחי' ו' של השם ואז המלכות היתה ניקוד ז' אליו והית' בבחי' עטרה תחת היסוד שבו וגם מדתה היתה שיעור העטרה שביסוד והוא שיעור שליש מדת היסוד וזהו ענין וכל בשליש עפר הארץ כי מדת הארץ שהיא המל' היתה שליש יסוד שהוא מדת העטרה והית' אז נקר' עטרה ובזה תבין ענין כמה שמות וכינוים שיש במלכות וכולם אמת כי יש שרשים הרבה אלו כפי השתנות הזמני' ובזה ית' לך איך אמרו בזוהר שהמלכו' היא בחי' עטרה שביסוד והרי היא פרצוף נוק' בפ"ע בת זוגו. אך הענין הוא בהקדמה א' כי כל דבר הקדוש' אין שרשה נעקר משם אעפ"י שנסתלקה אח"כ משם לכן המלכות היתה בתחלה בחי' עטרה שביסוד הזכר ואח"כ נגדלה יותר והיתה נגדלת מעט מעט עד שחזרה פב"פ עמו אחרי כמה זמני' ולא מפני כן נעקרו השרשים הנ"ל ובכל קו האמצעי של ז"א הניחה שורש א' כפי מה שהיתה הולכת ונגדלת תחלה הניחה שרשה ביסוד שלו והיא בחי' העטרה שבו לא זזה משם לעולם אח"כ באחורי ספי' הת"ת שבו הניחה שורש א' ואינה נעקר' משם לעולם אפי' אחר שחזרה עמו פב"פ וכמ"ש בענין ויעבור שהוא הארה לבחי' הזאת שהניחה באחור הת"ת גם יש לה שורש אחר יותר למעלה באחור הדעת שבז"א ומשם יצאה בחי' לאה וזהו שורש יציאת לאה שם ולא עוד אלא שאפי' בכל ספי' מספי' ז"א יש לה בה שורש א' כי בעת העיבור הא' של ז"א נתעברה היא ונכללה בכל ספי' וספי' שבו והשרישה שרשה בכולם וז"ש בתיקונים דאיהו שלימא דכל ספי' ובר"מ פ' ויקרא ד"ט ושמור כלל זה בידך. ונחזור לענין כי קודם התיקון ז"א היתה היא אצלו בבחי' העטרה ליסוד שבו לכן לא נמצא אז עדיין נקבה ובת זוג אל הזכר וגם מדתה היתה