ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות כז

להם לתקן ששה מדות התלוים במדת צדיק שהוא בחי' הואו וז"ש ואל שדי זה השם יתן לכם רחמים הזכיר שם שדי שרומז על שאמר לעולמו די שהוא בחי' הסתפקות מדת הצדיק יתן לכם רחמים אמן כן יהי רצון

דרוש לחנוכה

הרב ב"י הקשה למה אנו עושין ח' ימים חנוכה הא הנס לא היה רק על ז' ימים ולתרץ קושית הב"י הנ"ל דהנה נחקור מה הוא ענין שמחה שאנו עושים על הנסים הנה עיקר השמחה הוא שע"י הנס ניכר גדולת הבורא ואהבת ישראל אליו דהנה אוה"ע אומרים דהעולם מתנהג עפ"י טבע ולית משגיח כלל ועוד שאומרים שהאומות וישראל הם שוים לפניו ח"ו וע"י הנס שעושה הקב"ה לנו ניכר גדולתו וחשובות ישראל שהוא משגיח על העולם וישראל הם אהובים לפניו ית"ש יותר מכל האומות ועיקר הנס בשביל זה וזהו פי' נס לשון התרוממות כי הרמה כתיב בי' ואל עמי ארים נסי וזהו הנס של יציאת מצרים שפרעה אמר שהעולם מתנהג עפ"י טבע וע"י הנסים שעשה לנו יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה ע"ז נתגלה שהקב"ה משדד המערכות ואינו עכ"י הטבע וזהו פי' הזוה"ק שאמר דפרעה האמין בשם אלקים לא בשם הוי"ה מה זאת שבשם אלקים האמין ובשם הוי' לא האמין דהנה אלקים גימטריא הטבע ובזאת האמין פרעה והשם הויה מורה על השגחה שאין עולם מתנהג עפ"י הטבע וזאת לא האמין וע"י הנס נתגלה שם הויה ב"ה וזהו פי' הפסוק ואכבדה בפרעה וכו' וידעו מצרים כי אני ה' השם הוי' דייקא והנה קשה עוד קושיא אחרת למה היה הנס של חנוכה בכ"ה בכסליו דוקא הרי המלחמה היה זמן מקודם למה נצחו אותה בזה היום דוקא דהנה הקדמונים הקשו על הכתוב ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרן הלא לא היה רק בן שבעים שנה כשנחשוב מן יציאת מצרים למפרע עד שנולד יצחק ומלידת יצחק למפרע עד ברית בין הבתרים היה שלשים שנה דהנה הק' המ' למאמר הכתוב לך לך כו' אל הארץ אשר אראך למה לא ייעד לו מקום הליכתו ועוד למה לאברהם צוה לילך למצרים וליצחק אמר גור בארץ הזאת דאיתא במדרש ע"פ וימת תרח בחרן נון הפוכה דעד אברהם היה חרון אף בעולם ומשבא אברהם נסתלק החרון אף דאברהם הי' בחי' חסד מורה על התפשטות והגבורה הוא להיפך בחי' צימצום למשל מי שיש לו שמחה מתפשט א"ע ולהיפך מי שיש לו איזה פחד וצער ח"ו מצמצם ומחבא את עצמו וזהו אשר צוה הקב"ה לאברהם לילך ממקום למקום אף למצרים כדי שיתפשטו החסדים בעולם וליצחק אמר גור בארץ הזאת דיצחק היה בחי' גבורה בחי' צמצום והנה צדיקים מהפכין מדה"ד למדה"ר ונעשה מן אלקים חכ"ד ט"ם אותיות הקודמים דקודם א' לית אות כלל דהוא המקור וקודם מם סתומה מם פתוחה והוא חד ע"כ הוא אכ"ד ט"ם בגי' ע"ד וזהו שאמר הכתוב בטחו בה' עדי עד פי' שיהיה מן אלהים ע"ד והנה חרן בגי' ג' פעמים אלקים וההיפוך ג' פעמים ע"ד וזהו ותבואי בעדי עדיים ג' פעמים עדי אחת עדיים ב' הרי ג' ובזה יתיישב קושית הקדמונים דאברהם היה רק בן שבעים שנה דעד אברהם היה חרון אף בעולם ואברהם הפך מדה"ד למדה"ר אלקים לאותיות אכ"ד ט"ם היינו ע"ד וזהו ואברהם בן חמש ושבעים שנה דעד עם הכולל גימטריא הכי הוי וזהו אל הארץ אשר אראך בגי' גי' פעמים עד ההיפוך של חרן ג' פעמים אלקי' ובזה יתיישב מפני מה היה הנס של חנוכה בכ"ה בכסליו דהנה ידוע דחנוכה הוא הגמר החתימה של יוה"כ ומיוה"כ עד חנוכה ע"ד ימים ובחנוכה גמר המתקה ובזה יתיישב ג"כ קושית הב"י הנ"ל דהנה ידוע דיוה"כ הוא בחי' אימא עילאה בחי' בינה הוא המקור לכל שבע ספירות ועל זה חנוכה ח' יום כנגד ז' ספירות שבעה ימי הבנין והמקור הבינה הרי ח' וזה בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים דעיקר היחוד כאשר נתהפך אלקים לרחמים הוא בבינה ולזה הוא ח' יום כדי שלא יהי' נפרד מן השורש ויהי' הנס לעולמי עולמים אנס"ו

פרשת ויגש

ובני דן חשים לכאורה הי"ל לכתוב שוחם כמ"ש לשוחם משפחת השוחמי אך יתבאר ע"ד אומרם אלמלא שמרו ישראל ב' שבתות כו' וזה מה שפי' וחם הוא אבי כנען דשבת אחד כ"ד שעות ושני שבתות הוא מ"ח שעות וזה בא לרמז וחם היינו ב' שבתות כנ"ל הוא אבי כנען גימ' קץ הוא הגאולה כנ"ל ולפ"ז י"ל שבא ג"כ לרמז דהנה שבת גמטריא כ"ז הויות כנודע וב' שבתות הוא נ"ד הויות וזה ובני דן היינו נ"ד הויות הם ב' שבתות חשים אותיות משיח דאלמלא שמרו ב' שבתות מיד היו נגאלין לכן נכתב שפיר חשים לשון מהירות היינו אומרם ז"ל מיד היו נגאלין

ואת העם העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו וי"ל דהכתוב בא לרמוז דהנה רש"י פירש בפ' וישב על פסוק את כל אשר יאמר לכם