ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות כו

שמחשבתו ומוחין שלו כביכול הוא על זרע ישראל להטיב להם ולהשגיח עליהם ולהשפיע להם כל מיני השפעות טובות וחסדים טובים זה הבחי' של דביקות הש"י נקרא בשם תפילין כי עיקר כונת מצות תפילין שאנו מניחים הוא ג"כ רמז ליחד מחשבותינו ותאוות לבנו לעבודתו ית"ש ואנו משעבדין המוחין שלנו והיד והלב לזכרון הכל לשעבד תחת כוחות עליונים ולכך נקרא תפילין תשמישי קדושה כנ"ל דקדושה מורה על דביקות השם וז"ש קדושים תהיו ר"ל שתגיעו למדת הדביקות בשמו יתברך ליחד כל איבריו אליו ית"ש וז"ש יכול כמוני ר"ל שדביקות של זרע ישראל יהיה כ"כ חזק כמו הדביקות של שמו יתב' לנו וקאמר המדרש ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושת' ר"ל זה בודאי שאין שום נברא יכול להתדבק אליו יתברך כמו דביקות הרצון הטוב של שמו יתב' על הברואים ואי אפשר לנברא לבוא למדרגה של דביקות כזו

וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ הדיקדוק מבואר מהראוי לכתוב מן יוסף וכבר נתעורר מאור עינינו רש"י ז"ל עיין במקומו ואענה גם אני את חלקי בזה לתרץ הכתוב בהקדים דברי רבינו בחיי ז"ל מבואר בספרו על פ' ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו כי עקרה היא משפתיו הזכים ברורים אמרותיו שלא יתכן שיהיה עקרת אמנו רבקה לסיבה העיקרית והתפלה לטפל לה אך הוא להיפך כי התפילה הוא סיבה העיקרי להיות הקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים והעקרת אמנו רבקה לטפל לתפלה עיי"ש הדברים במקומם ולדעתי כמו כן כאן הורינו הפסוק הלז שלא נדמה כדמות האנשי' המונים כי הרעב אשר נתהווה במצרים לא היא כפשוטו אך מפעלות ה' אשר לקיים הבטחתו אחרי אומרו וגם הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול סיבב הדבר להוריק כל כסף וזהב משאר ארצות לארץ מצרים אשר מזה יעניקו ישראל די חפצם בצאתם ממצרים וידוע כי ישראל מכונים בשם יוסף ע"ד נוהג כצאן יוסף וזה הורנו הפסוק הלז באמרו וכל הארץ באו מצרימה לשבור מגמת כונתו יתברך אל יוסף דייקא להכין הרכוש גדול עבור ישראל זאת היתה הסיבה העיקרית מאתו יתברך כי חזק הרעב בכל הארץ הוא רק לטפל לזה בעבור זאת תרבה הון רב עבור ישראל כנ"ל עוד יפורש הפסוק הזה באופן אחר בהיות כי מהידוע שהצדיק המכונה בשם יוסף צדיק יסוד עולם הוא הצנור הקדוש אשר על ידו השפעות ממעלה למטה כאשר דברנו מזה כמה פעמים בהיותו כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה עושה שורש ופרי למט' למעלה מקשר אנשי דורו במקור העליון ומאהבה מקום הבורא יתברך לפעול ישועות בקרב הארץ בהשפעת רב טוב אך בזה לא כל העתים שוות כי יתרון הצדיק הנ"ל במעלתו הרמה אינה כי אם בתשוק' וחפץ אנשי דורו השואפים לשמוע בקול דברו אז הצדיק הנ"ל נעשה הכלי מוכשר לזה להיות הצינור כנ"ל אך באם לא יאבו אנשי דורו להיות דבקים וחרדים לדברי יראי ה' וחושבי שמו אזי ח"ו חזק הרעב בכל הארץ כי אין שפע והורדת החסדי' למטה על הצנור הנ"ל נמצא הצדיק הנ"ל נעשה בחי' מקבל ומשפיע בהיות אנשי הדור כראוי אז מקבל השפעה מהם בחי' מ"נ להעלות התענוגים ושעשועים למעלה למקור העליון והוא משפיע אליהם ממרומים בחי' מ"ד להוריק עליהם רב טוב מאתו יתברך ויתעלה והוא הנרצה בדברינו בפסוק הנ"ל וכל הארץ באו מצרימה היינו בכל חפצם לקרב עצמם ולהיו' חרדי' לירא' השם וחושבי שמו הוא לשבור אל יוסף היינו בחי' הצדיק יסוד עולם הנ"ל להיות הוא המעלה ומוריד כנ"ל ע"י הצינור ברוב התשיקות וחפצות נפשם הוא נעשה כלי מוכשר כנ"ל כי בהעדר הדבר ח"ו חזק הרעב כנ"ל ח"ו יופסק השפע ממקור העליון לא כן בהתנדב העם להיות כנ"ל המה מברכי' השם על כל רב טובו יתברך

ויאמר להם ישראל אביהם א"כ איפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם כו', ות"א סבו מדמשבח בארעא י"ל דרך רמז דהנה כתיב מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק דגם הארץ נותנ' שירות ותשבחו' להש"י והשבח שלה שהיא מבקש' מהשי"ת שיתן צבי תפארה שיתפאר ויהי' לו שעשועים מצדיקו של עולם דהארץ יודעת האמת דכל השפעות אשר משפיעין לה מן השמים הכל בא ע"י מעשה הצדיק שהצדיק ממשיך שפע לכל העולמות והברואי' והדוממ' ' והצמחי' כולם מקבלים חיות ע"י השפעות הצדיק וע"י מעשיו אשר מעורר מתתא לעילא בא השפע המכונ' בשם מטר וגשם והכל ע"י האדם כמ"ש ואדם אין כו' כי לא המטיר וא"כ כיון שהארץ מבינה שהמשכת שפעה בא לה ע"י הצדיק לכך השיר והשבח שלה היא שיהי' צבי להצדיק ויעקב נצנצה בו רוח הקוד' והבין שמה שהקב"ה מגלגל יסורין על השבטי' הכל הוא בשביל שזילזלו בכבוד יוסף הצדיק שהי' יסודו של עולם והם פגמו בו ולכך נתן להם יעקב עצה זו שישימו לבם ומחשבתן לתקן מדה זו וזה שרימז להם קחו מזמרת הארץ בכליכם ר"ל מה שהארץ מזמרת ונותנת שבח להקב"ה והשבח שלה הוא שיתרומם הצדיק בעולם וז"ש רמז להם שיתקנו מה שפגמו וקחו זאת בכליכם ר"ל במחשבותיכם כמו בנכליהם והורידו לאיש מנחה מעט צרי הוזכר בכתוב ששה מינים של מתנות לאיש הזה רמז