קיצור ראשית חכמה סח

מדברים שהעושה אותם צריך ליטול ידיו כענין הנוטל צפרניו והחולץ מנעליו והנוגע ברגליו והחופף ראשו והרבה כיוצא באלו כמו שהעתיק מהרי"ק ז"ל כי המטמא עצמו למטה מטמאין אותו למעלה שבעליות נשמתו למעלה בכל לילה בדילין ממני ומכריזין עליו שהוא טמא, ועוד שכמה מלאכים מקללין אותו ואומרין אסתלקו מסחרני' דפלניא דהא סהדותא באנפוי ורוחא מסאבא שריא עלוי, ועוד אפשר לפרש שמטמא עצמו בכחות נעמה המתפשטים למטה בבני אדם והם נדמים להם בדמות נשים יפות ומוציאין מהם זרע לבטלה כמבואר בזוהר פ' אחרי מות (דף ע"ט ע"ב), ויצדק אמרו למטה כי אלו הכחות הם למטה מהרקיע וכל האויר מלא מהם וביאר שם הרשב"י שאלו הכחות אינם מתדבקים אלא במי שהוא ממינם, וכן אמר ג"כ בזוהר כי כשאדם הולך בדרך ישר אינם מזדמנים לו כתות אלו ועליו נאמר לא תאונה אליך רעה שהיא לילית ונגע לא יקרב באהליך הם נגעי בני אדם וכשז"ל מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה אפשר לפרש מקדשין אותו מלעלה כדי שימשוך נשמה קדושה לבנו וקדושת עצמו למטה היא קדושת הה' חושים ולהיות שצריכים אנו לפרש אח"כ קדושתם לא ראיתי להאריך ועוד אז"ל אדם מטמא עצמו בעוה"ז מטמאין אותו לעה"ב שאם מטמא עצמו בקדושת המחשבה בעניני העה"ז ענשו חמור שיטמאוהי ג"כ לעה"ב והטעם כי האיברים לא יפעלו כי אם בהשתתף המחשבה אם לקדושה אם להיפך ולענין הטומאה יש בה ב' בחינות כי אינו דומה החוטא חטא במקרה לחושב בתחבולות כיצד יעשה העבירה כי כמו שבקדושה מחשבה טובה למטה עושה תיקון למעלה כן מחשבת העבירה פוגם בעולם המחשבה ופורש עצמו משם והיינו כשיצא מחשבתו לפועל אז נידון אפי' על המחשבה ובזה יתיישב משז"ל מחשבה רעה אין הקב"ה מצטרפה למעשה היינו שאינו עושה פירות ואינה יוצא לפועל, ואפשר ג"כ לומר מהו מחשבה שעושה פירות כמו שאז"ל ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילה הרי המחשבה שיצא