קיצור ראשית חכמה סז

ע"י מעשה המצות ודיבור תורה וטהרת המחשבות וכוונת התורה והמצוה ועד"ז ביארו בזוהר פרשת וירא שלהמשיך אדם קדושה עליו הוא ע"י ג' דברים אלו הנזכר מחשבה דבור ומעשה ע"ש באורך והטעם כדפי' כי אלו מדרגות עליות הסולם ועל ג' דברים אלו אמרה תורה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו בפיך הרי דבור ובלבבך מחשבה לעשותו הרי מעשה הנה מבואר לך כמה גדולה מעלות הדביקות בקדושה וכמה חייב לרדוף אחריו כמ"ש כי באופן שהוא מתדבק בעוה"ז כן יתדבק בעוה"ב

פרק חמישי להיות שפי' מלת קדושה היא הפרישות מעכו"ם שהיא הטומאה ראינו לבאר כל מה שנמצא בדברי הרשב"י ע"ה המדבר בענין פרישות הטומאה, כי יש טומאות שלא נזכרו בתורה והיא קבלה להרשב"י ע"ה שאדם מטמא עצמו בהם בזוהר פ' בראשית (דף נ"ג) פי' הרשב"י ע"ה שהישן בלילה רוח הטומאה שורה על ידיו ובהקיץ אין ראוי שיגע בהם במלבושיו ולא בשום מקום עד שיטול ידיו ועד"ז ג"כ מ"ש במקום אחר שבהקיצו משנתו לא ילך ד' אמות עד שיטול ואם הלך ד' אמות וריח הטומאה בידיו הוא כעע"א וע"ז נאמר לאשר הביא אלוה בידו, וכיוצא באלו שיתבארו הם טומאות מועטות שאדם דש בעקביו ואם מטמא עצמו באלו יטמא אותו הרבה בטומאות כיוצא בהם ומאלו יבא לטומאות חמורות, ובזוהר (מקץ קצת די"ט) מנה ענין נעילת ידים בבקר מענין עונות שאדם דש בעקביו על פסוק ולמה אירא בימי רע ואמר שם שהקליפה יש לה ימים שהם נקראים ימי רע ע"ש ותראה היאך כל אלו דקדוקי מצות מסייעין לטהר את האדם ואם דש אותם בעקביו מטמאין אותו, צריך ליזהר במ"ש בגמ' העובר בין ב' נשים בין ב' גמלים וכל אותם הדברים המשכחים את הלימוד שכלם הם טומאות מועטות שלא נזכרו בתורה שהאדם דש בעקביו ונכלל זה משז"ל שהמשהה נקביו עובר משום בל תשקצו את נפשותיכם, וכן האי מאן דשתי בקרנא דאומנא ואלו הם טומאות מועטות שאדם דש בעקביו, וכן צריך ליזהר