קיצור ראשית חכמה נו

נאמר שמה שצותה תורה קדושים תהיו כי נקדש עצמנו מעשית מלאכה וטהרת כל המחשבות ושאר פרטים שיתבארו בקדושת שבת, ויש רמז לזה בזוהר יתרו (דף פ"ט) וכוונתו הוא כי ביום השבת הזהרנו בבירור לקדשו וקדושתו בקדושת עצמינו, אז"ל כל המשמר את השבת כאלו עשה את השבת שנאמר לעשות את השבת, ונחזור לענין כי באומרו זכור את יום השבת לקדשו קדושתו ודאי מבואר אבל בשאר ימים אין לנו ראיה שצריכים אנחנו לקדשם וכמ"ש הפסוק קדושים תהיו סתם הכוונה על קדושת כל הימים והביא הפסוק וקדוש ה' מכובד ללמוד ג"ש על כי קדוש אני כי כמו שפסוק ולקדוש ה' מכובד על יום השבת ממה שהקדים וקראת לשבת עונג כן מ"ש הפסוק כי קדוש אני שכוונתו כל שהוא קדוש בקדושת שבת שהשבת שורש לכל הקדושות ולכן יום שבת שקדושתו מעצמו לא היו צריכין הב"ד לקדשו כמו שאר המועדים נמצינו למדים מכלל דבריו זה שחייב אדם לקדש ו' ימים מקדושת יום שבת, וכן נתבאר ג"כ בזוהר פ' ויקהל (דף ר"ד) ומשם תראה כי יש ג' מיני ימים, הא' יסי חול שהם עומדים חוץ לקדושה לעכו"ם הכוונה כי לאומות הנ"ל להם נתן ל"ט מלאכות שהם כנגד ל"ט קללות שנתקלו אדם וחוה ונחש והארץ כדפי' ז"ל והאדם אלו לא חטא לא היה צריך לרדת אל הפחיתות הזה שהוא בור שיצטער לחרוש ולזרוע והיה בג"ע מקיים לעבדה ולשמרה בקיום מצות עשה ומצות ל"ת בדרך רוחני כמו שיהיה לעתיד אחר התחיה שהתורה ומצותיה יהיה א' לעולם וכאשר ירד אדם בחטאו אל הקליפה הוכרח אל המלאכות האלו והב"ה לטהרנו לקדשנו כדי שנהיה דבקים בו העלנו מו' ימים החיצונים והשליט על ישראל הנהגת הקדושה ע"י מטטר"ן שהוא שר העולם כי ההנהגת על ידו וכ"ש עתה בגלות שההנהגה ע"י כדפי' בתקונים ד' צג וד' ב' ע"ג ובמקומות אחרים, ואמרו עוד דע"י שליחא דא מתייחדין בשית יומין דחול ומילת שית יומין דחול אינו מדוקדק ע"ד שאמרנו במאמר של פ' ויקהל שאמרו שימי חול נקראים לחיצונים