קיצור ראשית חכמה נד

קדוש למה כי קדוש אני ה' אף אתם תהיו קדושים כשם שהתקדשתי אתכם לשמי שנאמר קדושים תהיו ואמרו עוד ישראל אשר בר אתפאר אתם מתקדשים בי ואני אתקדש בכם שנאמר קדושים תהיו כי קדוש אני, והענין ופי' הוא כי בתחילה אנו מתקדשים בו וממשיכים הקדושה ממנו אלינו כדי שנתקדש ע"י עשיית המצוה ואח"כ הוא מתקדש בנו ע"י התעוררות תחתון העולה ממעשינו והטעם כי כל הדברים צריכים התעוררות תחתון כמש"ה ואד יעלה מן הארץ ונשמותיהן של ישראל באים ממקום הנקרא קדוש שהוא מחכמה ואע"פ שאם אומרים בנים אתם לה' אלהיכם הכוונה כי בהתאחד הקב"ה ושכינתי' מושכים הנשמות מלמעלה ממוחא דאבא ואימא ונמצא לפ"ז כי מקור הנשמות הוא ממקור הקדוש, ולהיות הש"י נקרא קדוש כדי לקבל קדושתו צריך שנתקדש והוא כדמיון הזכר המקדש את הנקבה שאומר לה תהיה מקודשת לי שכשם שהוא קדוש והיינו לי כך צריך שאשתו המזדווגת עמו תהיה קדושה שאל"כ אין להם יחוס להזדווג זה בזה ולז"א כי קדוש אני ד' אלהיכם ואומר אלהיכם מורה על הנדרש שכיון שהוא אלוה שלנו ושורה שכינתו עלינו בפרט ראוי שיהי' בנו הכנה לשיתכנה הוא היות אלוה שלנו וישרה קדושתו עלינו ולכן צריכין אנו להפשיט עצמנו מעניני החומר שכל עניני החומר הם מצד הקליפה וכאשר נקדש עצמינו יהיה סבה שנהיה דבקים בו וזהו והייתם קדושים לאלהיכם פי' תהיו קדושים עד שתתדבקו באלהיכם ואלהים ישרה בכם ואין לכם קשר בו אלא להתרחק מהגשמיות ולידבק ברוחני מצד הקדושה ופרישות

ביאור כללות הקדושה היא, כי הקדושה ב' בחינות, הא' הוא גדר הפרישות ולתת גדר וגבול לבל יוצא חוץ למקום החול ומלת קדושה מורה בהרבה מקומות טל פרישות כמו הגבל את ההר וקדשתו וזהו בחינת סור מרע כנגד לא תעשה, ויש בחינה ב' בקדושה שהוא המשכת אור הקדושה עלינו כדי שנתלבש באותה הקדושה וזהו כנגד עשה טוב, ובעשיות המצות מוסיף לנו קדושה