עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › קיצור מחברת הקודש

קיצור מחברת הקודש תלב

Kitzur Machberet haKodesh 432 · קיצור מחברת הקודש · free full Hebrew text

Open in the reader →

ומתמעט חיות וכח הקליפות ומאחר שנתמעט חיותם הרי נחלש כחם יותר הרבה מבראשונה לכן אחר ההשגה הראשונה נקל לאדם להשיג עוד השגה חדשה וכל מה שמוסיף להשיג השגות תהיה נחלשת כח הקליפות ויוכל להשיג עוד יותר ויותר ויעשה כמעין המתגבר והולך, וזהו שאמר ר"מ כל העוסק בתורה לשמה, ר"ל לשם התורה כי אותם ההשגות שטמונים בתוך הקליפות הם הם גלות התורה שנמסרו רזיה לחיצונים ויש להם צער בהיותם שקועים בעמקי הקליפות והאדם בחמלתו על התורה שהיא בגלות בין הקליפות מייגע א"ע כדי להשיג השגות חדשות ולהוציאם מתוך הקליפות נמצא זה האדם לומד תורה לשמה ר"ל לשם התורה עצמה הנה לאיש כזה מגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר כו' נק' ריע אהוב להקב"ה כלומר שהקב"ה מכנהו בשם ריע אהוב שזהו חיבה יתירה שאין מכנה אותו בשם עבד או בן אלא אח וריע כמ"ש למען אחי ורעי אדברה נא עכ"ל

תפוח עקבו של אדה"ר היה כ"כ מזוקק שהיה מכהה גלגל חמה מרוב השגתו, וראה משארז"ל כי ז' תלמידים היו לר"ע הגדול שבכולם היה ר' מאיר והקטן שבכולם ר"י הסנדלר, ור"מ כשמו כן הי' שהיה מאיר את העולם בתורתו כי כן אמר רבינו הקדוש שראה את ר"מ מאחוריו והשיג מה שהשיג ואלו היה מביט אותו בפניו היה משיג יותר ויותר, ורמז בשמו הפסוק כי נר מצוה ותורה אור. כי אותיות י"מ ממאיר עולה נ' ואות ר' הרי נר ואות א' ר"ל אור ולזה ארז"ל בתורתו של ר"מ מצינו והנה טוב זה החיים מאד זה המות. ויש להקשות למה בתורתו של ר"מ דוקא וכי היה לו לר"מ תורה בפני עצמו וגם דרוש זה למה נאמר על ר"מ ולא על חכם אחר וגם איך יצדק במלת מאד זה המות אדרבה כי טוב מאד זה החיים והמות הוא רע, והענין כי התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמו שאין סוף לעולמות כך אין סוף לעומקה של תורה שבכל עולם ועולם כפי דקותו וזכותו כך קוראים את התורה וכל התנאים והאמוראים היו מבינים ומפרשים את התורה כפי אותו עולם שנשמתם נאצלת ממנו ולזה אלו אוסרין ואלו מתירין אלו פוסלין ואלו מכשירין וכולם דברי אלהים חיים וכן בכאן שהשיג ר"מ בתורה מה שלא השיג אחר ולו היה נאה לפרש יותר מחכם אחר לפי ששמו מאיר מלשון אור ואור הוא טוב וטוב הוא האור הגנוז לצדיקים. ואותיות מאד הוא אותיות אדם והוא שהביא המות לעולם וע"י המות שהוא פרידת הנפש מהגוף ישיג אדם אור העליון וא"כ טוב מאד זה המות ור"מ יאות לו לפרש יותר מאדם אחר, ותפוח עקבו של אדה"ר, כלומר עקבו שהוא רבי עקיבא, ותפוח עקבו הוא ר"מ תלמידו והי' לו אור כשמו כן הוא היה מכהה גלגל חמה והיה גדול שבתלמידיו עכ"ל

שם 'וצדקה 'תציל 'ממות יש בפסוק הזה ב' פעמים מות א' מפורש וא' בר"ת, לרמוז כי הצדקה תציל ממות אחד שהוא מיתת עני דעני חשוב כמת ומציל לנותנה ממיתה והוא מדה כנגד מדה

שם, ואלה שמות ר"ת, 'וחיייב 'אדם 'להשלים 'הפרשה 'שנים 'מקרא 'ואחד 'תרגום שם, עכ"ל מס' עמוד העבודה

מס' עבודת הקודש חלק העבודה פרק ז' וז"ל. התפלה המכוונת לתכלית שיתברך השם הגדול ויתייחד בכבודו להיות זה רצונו וצרכו כמו שבארנו היא אשר הקב"ה מתאוה לה ושואלה מן הצדיקים היודעים סוד זה ומתכוונים בו. ומבאר שם ע"פ סוד באריכות ע"ש, ולבסוף כתוב ולמדנו עוד לפי דרכנו כי בהתברך השם הגדול והתייחדו בכבודו על ידי התפלה ימשך מזה שתהפך מדת הדין למדת רחמים לצורך התחתונים ויברכו גם הם בברכתו וכענין שכתוב ומברכתך יבורך בית עבדך וגו', הנה כי התפלה על הדרך הזה היא עולה כולה לגבוה והיא הרצויה לפניו, וחכמי האמת הקדושים היודעים כי התפלה בכוונה לתכלית שיתייחד השם הגדול בכבודו שהוא צורך גבוה ועל הדרך שבארנו, היו רגילים להתפלל אחר תפלותיהם