עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › קיצור מחברת הקודש

קיצור מחברת הקודש תלא

Kitzur Machberet haKodesh 431 · קיצור מחברת הקודש · free full Hebrew text

Open in the reader →

את שכלו להבין הציור השכלי ההוא של ר"ת ויבין אותו הציור על בוריו הרי בזו ההשכלה שהשכיל את הציור השכלי של ר"ת, נתדבק שכלו בשכל ר"ת ושכל ר"ת נתדבק בשכלו וכמעט שבו והיו לאחדים ואין שם שום הפסק וריקות בין שכל האיש ההוא ובין שכל ר"ת ואע"פ שבגופיהם הם נפרדים אעפ"כ שכליהם הם מדובקים דבוק עצום כי הגשמי אינו חוצץ בפני הרוחני וכשמצא מין את מינו ניעור, ר"ל כשמצא האיש בשכלו את השכל של ר"ת אז ניער השכל של ר"ת אף ע"פ שגוף של ר"ת כבר הוא בקבר מ"מ שכלו קיים לעד וזהו משרז"ל שפתותיהם דובבות בקבר מפני שכל הרוחניים והשכליים הם נצחיים ברצון המאציל, ולכן אע"פ שהגוף מת שכלו לא מת וקיים לעד כי לא שייך בו ענין מיתה כלל, והנה מתוך דברים הללו תבין שדיבוק וקישור המשכיל במושכל הוא ע"י השכל, ר"ל כח השכלי שבאדם ובמאציל העליון השכל והמשכיל והמושכל אחד כמבואר במ"א כי כל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמיתת מציאותו ובהשיג את עצמו ישיג את כלם ואין שם בחי' ריבוי בהשגתו כי אם השגה אחת פשוטה כי הדברים ההם אינם מושגים לו מצד מציאותם לשנאמר שהשגתו יתרבה כפי רבוי המושגים אבל הם מושגים אצלו קודם מציאותם ולפי זה השגתו אחת פשוטה, והנה ע"פ מ"ש לעיל תבין דיבוק שכל משה בהשי"ת כשהשכיל את התורה בכח שכלו החזק ואפשר כי לכן נקראת התורה תורת משה לפי שהשכילה בכח שכלו כמו מי שממציא איזה המצאה שכלית נקראת ההמצאה ההיא על שמו לפי שהוא השכילה בכח שכלו כמו כן משה שהשכיל את התורה בשכלו נקראת על שמו תורת משה כמו שאמר הכתוב זכרו תורת משה עבדי. והנה האלשיך כתב כי כל אדם יש לו חלק בתורה מה שאין אדם אחר יכול להשכיל זה הענין זולת זה האדם שהחלק ההוא מתייחס לנשמתו והחלק ההוא שבתורה ונשמתו משורש וייחס אחד הם, ולכן מצינו שהקב"ה אומר הלכה משמו של אדם כמו אליעזר בני אומר פרה בת שתים וכיוצא בזה והנה נשמת משה שהיתה שקולה כנגד כל נשמות ישראל השכיל כל התורה בשלמות

מס' עמוד העבודה מהרב מוהר"ר ברוך מקאסוב זצ"ל: גז"ש

ארז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה וכן אמרו רז"ל יגעתי ומצאתי תאמין. וכתב הרח"ו ז"ל על האר"י ז"ל כשהיה מפלפל ומקשה ומתרץ היה מקשה בכח גדול עד שזיעה שותת מעל פניו ושאל לו הרח"ו ע"ז. והשיב לו כי בזה משבר הקליפות ומכניעם, ונלע"ד להסביר הענין כי הנה כתב האר"י ז"ל שהד' יסודות נתהוו משמרי אופנים דעשיה שהם קליפות, והנה הגוף שכלול מד' יסודות הוא עיקר הקליפה ולכן תאות הגופניות הם הם חלקי הס"א, לכן אותם הרודפים אחר התענוגים לא תמצא בהם השגת התורה, וא' ממ"ח דברים שהתורה נקנית בהם הוא במיעוט תענוג, כלומר שעיקר כוונתו לאכול לבריאות הגוף ואם ימצא שדבר מר יועיל לו לבריאות הגוף כמו דבר מתוק. יבחר במר מבמתוק, כי המתוק יבטלהו מהשגת התורה, ולעולם לא יוכלו לשכון ביחד השגת התורה עם רדיפת התענוגים כי הם שנואות זו לזו, וידוע שהקליפה הוא מסך מבדיל וחוצץ בפני השגת החכמה. ולכן כל מה שמתיש כח גופו בזה מחליש המסך ונעשה המסך דק וכשהמסך דק ממילא יכול להשיג יותר, ולפעמים יבטל המסך לגמרי ומשיג השגות נפלאות בתורה. והנה ידוע שאלמלי לא היו ניצוצי קדושה בתוך הקליפות אזי לא היה להם שום חיות. וכשאדם משיג איזה השגה חדשה בתורה ע"י עיון ויגיעה, הנה קודם שהשיג אותה השגה היתה ההשגה ההיא מובלעת וטמונה בתוך הקליפות והקליפות היו מכסים אותה ההשגה מן האדם והקליפות היו מקבלים חיות מן ההשגה ההיא כי ההשגה ההיא ניצוץ קדוש, וכשאדם מייגע א"ע ומתיש כח גופו בזה מחליש המסך, וע"י כן משיג אותה ההשגה נמצא שאז מוציא הניצוץ הקדוש ההוא מתוך הקליפה