קיצור מחברת הקודש תיד

פסול. ואמר הכתוב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. פי' כל אדם לא יוכל לבטל אהבת המקום מאתנו ואם תראה שאנו נותנין להם שוחד מהון בתינו ומושכין אותם מי חסד זהו אדרבה שאנו מלעיגין עליהם כמי שמשליך וכו'. וז"ס אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו, גם בוז רמז לנסוך המים כמשארז"ל נסכיהם נסכיה כמשפטם הרי כאן מים עד כאן מצאנו

שער הושענא רבא

ענין ליל הו"ר. והוא כי אז נעשה חותם החיצון הזה לכן נדונין בו כל הנשמות בלילה הזאת לכן סדר הלילה הזאת הוא שבחצי לילה הראשונה תקרא ספר משנה תורה כולה. אמנם אם תקרא וחסיים קודם חצות תעסוק בתורה ובסתרי קבלה אם תרצה ולא בדבר אחר ותכוין לעשות חותם דמלכות שהוא גימט' משנה לכן תמצא כי עיקר הדין הוא בחצי לילה א' כי לכן יוצאין אחר חצות לראות הצל לאור הלבנה כי אז כבר נגמר הדין כי נסתיים לעשות חותם הזה. והנה סוד הדין הזה הוא סוד מסירת הפתקין ביד השלוחים אבל עכ"ז לא ניתן רשות בידם לגמרי לפעול הדין הנמסר בפתקין רק עד ש"ע כי עדיין הדבר תלוי שאם יחזור בתשובה גמורה יחזרו ליקח הפתקין מהם. אמנם לכן אנו אומרים כי ביום הו"ר יש ג"כ דין וז"ס הנזכר בזוהר במ"א אמר כי מסירת הפתקין הוא ליל הו"ר לכן אז אתעדי צולמא מעל רישא ובמ"א אמר כי הוא בש"ע והביאור הוא כי אחר שנמסרו הפתקין ליל הו"ר עדיין הדבר תלוי עד ש"ע אם יחזרו בתשובה. אמנם להיות כי מעט מזעיר ימצאו מי שלא תיקן עצמו בתשובה בר"ה ויוה"כ וכל החג שיתקן עצמו בהו"ר ולפי שלא ימצא זה אלא על צד ההרחק לכן איתא בזוהר פקודי כי אחר מסירת הפתקין לא הדרי לבי מלכא אבל ודאי אם ישוב בתשובה גמורה ודאי שיקרע דינו וכנזכר ברקנט"י באיש א' שלא ראה צל על ראשו והתפלל ושב בתשובה וחזר וראה הצל על ראשו ע"ש. ונוהגין לומר סליחות בליל הו"ר אחר חצות קודם אשמורת הבוקר אך לא יאמרו ויעבור ושום דבר כיוצא בו רק כמו רחמנא כו' אלהינו שבשמים דעני לעניי. ה' הוא אלהים. עשה למען שמך וכיוצא בזה מאחר שהוא יו"ט

ויש להבין כי במקום א' אמר בזוהר שהצלם מסתלק בליל הו"ר ובמקום אחד אמר בזוהר שהצלם מסתלק שלשים יום קודם מותו, אך שניהם אמת כי הצלם מסתלק ליל הו"ר כדי להורות על גזירת המיתה שנגזרה עליו וע"י הסתלקותו מעליו אז שולטין בו החיצונים ונמסר בידם למיתה וכיון שנמסר בידם תו לא חיישי ואז חוזר הצלם למקומו כי זולת הצלם אי אפשר לחיות לאדם כלל לכן אם נגזר על אדם שימות אחר עשרה חדשים וכיוצא בזה מהיכן נמשך לו חיים אם לא שיחזור הצלם על ראשו ואח"כ ל' יום קודם מותו אז מסתלק ואז באותן ל' יום תתמעט חיות האדם יום אחר יום עד שמת. ובליל הו"ר יורד מלאך אחד עם כמה רבבות ונוטל צלו של כאו"א ומעלה אותו למט"ט

ענין צדקה ותפלה לפי שהופרד י"ה מו"ה צריך שיעשה צדקה או תפלה ליחדא שמא דקב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו בשם כל ישראל לחבר י"ה עם ו"ה

כתב יד מכתבי מהרג"ש זללה"ה

במסכת תענית פרק ב' א"ר אבוהו מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה, מאי מברך א"ר יודא א"ר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו

ידוע מה שמביא האר"י ז"ל בדרוש של הושענא רבה עיין שם שהסוד של החותם מה שאנחנו עושים ע"י מילוי של ג' אהי"ה בסוד קריאת משנה תורה והחותם הוא שלא ישלטו החיצונים באורות הנוקבא כדרך הכלה שאוגרת פתחה לבעלה לבל ישלוט זר עד שתזדווג לבעלה ביום שמיני חג העצרת והחותם הזה נעשה בה ליל הו"ר וסוד חותם זה הוא חותם חיצון והוא נעשה מן הארת החותם האחר הפנימי של יסוד נקודות ציון ולכן הוא גרוע ממנו והוא נק'