כתבי קודש נה

לכתובתה כדי שלא יאמר לה בכעסו טלו כתובתך וצא. והטעם הפשוט שאם יחד לה בכתובתה ימהר לגרשה משום שהמעות שיצא מידו לא נחשב בידו למאומה אך זה דוחק, ונראה דעיקר הטעם משום דאם יאבד המעות נפטר מדינא משום דלא הוי רק משכון ויפטור מאונסין אך אם נתן בידה לאחר הנשואין לכאורה הוי כמשכון שלא בשעת הלואה דחייב באונסין, ז"א דהטעם דמשכון שלא בשעת הלואה דחייב משום דהלואה כבר נעשה ואינו מוכרח ליתן משכון והכא ל"ש זה דהא אסור לדור עמה בלא כתובה וע"כ מוכרח ליתן משכון וממילא תפטר והוה עלי' החוב כתובה ובמה תתבענו ושפיר יהי' קלה בעיניו להוציאה, ולכאורה צ"ל עכ"פ כשינתן בידה חפצים והותרה להשתמש בהן מהני דגם אם תאבד תתחייב באונסין, אך ז"א דהא הטעם שחייב באונסין משום דכל הנאה שלו וכאן אין כל הנאה שלה דעי"ז יכול לדור עמה ויהנה גם הוא ולכך לא תתחייב כנ"ל ודו"ק

הנה הוכיח הב"ש דכתובה דרבנן דאיתא בגמרא דאינה נאמן להפסידה כתובתה רק אי אמרינן כתובה דרבנן ואנן קיי"ל דנאמן, ולכאורה נראה דיש לדחות דהנה קשה האיך נאמן לומר פ"פ הא יש לה מיגו דנאנסו וכשהי' ארוסה ויש לה כתובה אך אין לה כתובה מכח נשואי טעות אך מ"מ נתחייב לה משעת אירוסין וא"כ יש לה מיגו כנ"ל, אבל אי אמרינן כתיבה דרבנן שפיר נאמן אבל הא קיי"ל דארוסה אין לה כתובה נאמן להפסידה אפי' אי כתובה דאורייתא דהא אין לה מיגו דנאנסה בעודה ארוסה דהא הוי נשואי טעות וגם אפי' אם כתובה בעודה ארוסה ממילא יש לה מיגו כנ"ל, אך מ"מ אירוסין גופא הי' בטעות מחמת שזינתה ממילא אין לה כתובה

ולכאורה י"ל דאמרינן אונס כמאן דמקיים התנאי והכא כיון דאומרת דהזנות באונס הוי כמו קיום התנאי דע"מ לכונסה, אך ז"א דזה הוי כמו אונס דרחמנא חייבה, אך ז"א דהא גם לדידן דארוסה אין לה כתובה אפ"ה נתחייב לה בכתובה משעת נשואין וא"ל דהוי בטעות דיכולה לומר דנסתפחה שדך, אבל נראה דיש לעיין אפילו בכתובה אמאי אינו נאמן הא יש לו חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה אך י"ל דהחזקה אינו מועיל כ"כ דיכול לומר דלכך המתין אחר הסעודה כדי שיכול להפסידה בטענות פ"פ, אך כל זה ניחא אם ארוסה יש לה כתובה אבל אם ארוסה אין לה כתובה החזקה בתוקפה דא"ל דלהפסידה נתכוון דברגע אחד לא חיישינן דשנואה בעיניו א"כ למה לא גירשה קודם הנשואין ושפיר נאמן גם בלא טעם דהם אמרו, ונסתר לפ"ז הב"ש דהא קיי"ל דארוסה אין לה כתובה ממילא יש לו חזקה ושפיר נאמן אפי' אם כתובה דאורייתא אך י"ל דהאמת כהב"ש דלא גרע כח החזקה דאינו נאמן להפסידה כתובתה דירא שמא תטעון מוכת עץ ויפסיד הסעודה והכתובה ודו"ק

יש לעיין האיך מחייב עצמו בתוס' כתובה הא הוי מחייב עצמו בדבר שאינו חייב, אמנם דהוי כמודה דיש לו נכסים ואפי' אם אין לו הודאות בע"ד כמאה עדים א"כ היכא דחב לאחרים