כתבי קודש יט

והוכיח זה מהגמרא דאיתא לקמן לימא כתנאי קדשה בשט"ח או שהי' לו מלוה ביד אחרים והרשה לה ר"מ אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת ומקשה בגמרא האי שט"ח ה"ד אי בשט"ח דאחרים היינו מלוה ביד אחרים אלא בשט"ח דידה ובמקדש במלוה קמיפלגי עיי"ש, ולכאורה קשה דנוכל לומר שפיר דכ"ע מלוה להוצאה ניתנה ובהא פליגי דר"מ ס"ל אחריות לאו ט"ס וסתם שטר הוה באחריות וחכמים ס"ל דאחריות ט"ס ואליבי' צ"ל בשעבוד מפורש ובשיעבוד מפורש כ"ע ס"ל שעבודא דאורייתא ור"מ ס"ל דמקדשין בקרקעות וחכמים ס"ל דאין מקדשין בקרקעות מזה הוכיח הרמב"ם ז"ל דינו דב"ע ס"נ דאין מקדשין בקרקע וכסברת הר"ן ז"ל נמצא שפיר פסק דמקדש במלוה אינו מקודשת

ולפ"ז מתורץ ג"כ פסק הרמב"ם ז"ל דפסק דמלוה קונה במכר דהא בקדושין אינה מקודשת היא מטעם דאין מקדשין בקרקע דמקיש הויא ליציאה אבל במכר שפיר קונין בשעבוד קרקעות

ואגב זה יתורץ ג"כ קושיא בגמ' דמאי פריך הגמרא ותו אימא סיפא ושווין במכר שזה קנה ואי אמרת מלוה להוצאה נתנה במאי קנה דילמא ה"פ בברייתא המקדש במלוה שלוה הוא מאחרים ובהכי פליגי מ"ס אינה מקודשת דמלוה לאו להוציאה ניתנה וצריך להעמידה תמיד בעיסקא ואין יכול לקדש בו את אשה ומ"ס מקודשת דמלוה להוצאה ניתנה ומ"מ במלוה להוצאה ניתנה פליגי ובזה א"ש גם הסיפא ושווין במכר שזה קנה משום שמעמיד בעסקא, וע"פ דברינו הנ"ל יתורץ דאיתא לעיל רב ושמואל דאמרי תרווייהו לעולם ארישא ורב אסי ס"ל לעולם אסיפא ומאי עד שיהא בהן שוה פרוטה באחרונה וקאמר הגמרא ש"מ מר"א תלת ש"מ המקדש במלוה אינה מקודשת וש"מ מלוה ופרוטה דעתה אמלוה וש"מ מעות בעלמא חוזרין, וכתבו התוס' דלהכי רב ושמואל אינם סוברין כר"א משום דס"ל מעות בעלמא אינן חוזרין ולא גרסינן וכו' עי"ש. והקשה שם המהרש"א אמאי צריך התוס' להגיה הלא יכול להיות דס"ל דמלוה ופרוטה דעתה אפרוטה מש"ה לא ניחא להו כאוקימתא דר"א ושפיר גרסינן דאם ס"ל שיעבוד לאו דאורייתא איך נוכל לומר דס"ל דעתה אמלוה הא לא יהיב לה מידי ושפיר מתורץ קושיא הנ"ל דאם נאמר דפלוגתייהו הוא במלוה שלוה מאחרים ותלי' בפלוגתא דמלוה ופרוטה ולסברת רב הא תליא בש"ד וקיי"ל בהוריות די"א היא רבי נתן ורבי נתן ס"ל מלוה ופרוטה דעתה אפרוטה וצ"ל דס"ל שיעבודא דאורייתא נמצא אי אפשר לומר כן ושפיר מתורץ הנ"ל

נזיר

בפסחים ובנזיר (דף ל"ז :) דפריך שם לר"ע דאית לי' דמשרת אתי להיתר מצטרף לאיסור לימא מכאן אתה דן לכל איסורים שבתורה ותירץ רב אשי משום דהוי נזיר וחטאת שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין והקשו המפורשים מגמ' דזבחים (דף צ"ז ע"ב) דקאמר שם יקדש להיות כמוה אם פסולה הוא תפסול וכו'