כתבי קודש כ

והקשה בגמ' אמאי ניתי עשה וידחה לא תעשה ותירץ רב אשי יקדש עשה היא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ע"כ, א"כ נשמע לרב אשי צריכין יקדש על עשה כדי דליהי' ל"ת ועשה וא"כ שוב קשה קושיות הגמרא דפסחים ונזיר דנימא מכאן אתה דן לכל איסורים שבתורה דהיתר מצטרף לאיסור וא"ל דנזיר וחטאת הוי שני כתובים הבאים כאחד דז"א דהא רב אשי גופי' סבר דיקדש אתי על עשה כי היכי דיהא ל"ת ועשה, ויש ליישב דאם נימא שבכל איסורים היתר מצטרף לאיסור לא יהא כלל הקושיא בזבחים דניתי עשה וידחה ל"ת וא"כ לא צריכין את יקדש על עשה, דהנה באמת קשה מה מקשה הגמ' דניתי עשה וידחה ל"ת הא העשה אינו שוה בכל ואיך תדחה את הל"ת אלא שיש לתרץ דהעשה דציצית הוה ג"כ אינה שוה בכל דהא אינה בנשים ואפ"ה דוחה את הל"ת דכלאים וא"כ ה"נ הכא, והא דנשים פטורות מציצית הוא משום דהוי מצות עשה שהזמ"ג ונשים פטורות והא דלא ילפינן ממצה לחיובא היא משום דהוה מצה והקהל שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין עיין בקדושין (דף ל"ו), אבל עדיין יש לדחות מנ"ל דהקרא אתי על נשים דחייבות במצה דילמא אתי על דאין יוצאין במצה של טבל כקושיות המפורשים אלא שיש לומר דמצה של טבל ממילא ידעינן דאין יוצאין דהא הוי מצוה הבאה בעבירה, אבל עדיין קשה דהנה בתוס' סיכה הקשו ל"ל לכם שאין יוצאין באתרוג הגזול תיפוק לי' משום דהוה מצהב"ע ותי' בשאגת ארי' דל"ה מצוה הב"ע משום דעשה דוחה ל"ת וא"כ ה"נ במצה של טבל נימא דעדל"ת ול"ה מצהב"ע ולהכי צריכין קרא דאין יוצאין ומנ"ל דאתי על נשים דחייבות במצה אלא שיש לומר דכאן לא שייך עדל"ת משום דח"ש אסור מה"ת, וא"כ כשאכל ח"ש עבר על איסור תורה והמצוה אינו מקיים עד שיאכל כזית, אבל קשה מנ"ל דח"ש אסור הא הכל חלב צריכין על חלב כוי, אך דיש לומר דילפינן מכזית בכא"פ דאי נימא דח"ש מותר כזית בכא"פ מ"ט אסור הא אכל היתר א"ו דח"ש אסור מן התורה, אך די"ל דלעולם ח"ש מותר והא דכזית בכא"פ אסור הוא מטעם היתר מצטרף לאיסור אלא דז"א דהא אנן פסקינן דאין היתר מצטרף לאיסור, וכ"ז אם נימא דאין היתר מצטרף לאיסור אבל אם נימא דהיתר מצטרף לאיסור א"כ ח"ש מותר וא"כ במצה של טבל יש לומר דעשה דוחה ל"ת ול"ה מצהב"ע וא"כ הקרא אתי על מצה של טבל ושפיר נוכל למילף מהקהל דמעשהז"ג נשים חייבות וא"כ בציצית נמי נשים חייבות וא"כ הוי מ"ע השוה בכל מש"ה דוחה הלאו דכלאים וא"כ ל"ש כלל קושית הגמרא דזבחים דניתי עשה וידחה ל"ת דז"א דהא הוה מ"ע שאינה שוה בכל וא"כ אין צריכין את היקדש על עשה כי היכי דיהא עשה ול"ת ואין עשה דוחה עול"ת וא"כ היקדש אתי להיתר מצטרף לאיסור ודו"ק היטב

בבא קמא (דף ע"ב) בתוס' ד"ה אין לך בו אלא חידושו וא"ת מאי חידוש יש כאן הא יש להאמין להם