קהלת משה פא

לעילא כדאי' בזוה"ק וזהו בחודש השלישי בחידושין של התורה המשולשת כנ"ל אשר הוא לצאת ב"י מארץ מצרים ע"י צאתם מכל המצרים ותאוות עוה"ז ביום הזה כיום הזה ממש שפסקה זוהמתן כן כשמצרף ומברר א"ע מכל סיג להיות נפסק זוהמתו וע"י בחי' זו באו מדבר להיות כמדבר שמם ממש בטל במציאות מפחד ה' ומהדר גאונו ועי"ז סיני גורמים ומביאים שנאה על אוה"ע. והנה עלי' זו מעולם לעולם אצילות בריאה יצירה עשי' ואמר הרה"ק אאמו"ר זצלה"ה עשי"ה גי' שכינ"ה הרמז שגם בעולם העשי' צריך להמשיך שם השכינה ומלכותו בכל משלה. וז"א וירד ה' שלא תחשוב בלבבך כי זה ירידה כביכול לו ית' להמשיכו לעולם העשי' כי עי"ז אל הר נתעלה למעלה למעלה. ובזה סיני מביא שנאה על אוה"ע כנ"ל. או וירד ה' וגו' דידוע דלזה נתנה תורה על הר סיני ובו בחר על שהוא נמוך מכל ההרים להורות לכל הקרב אל התורה להתנהג במדת הענוה. וזהו וירד ה' שהקב"ה כביכול מצמצם עצמו אל הר סיני למי שהוא עניו בבחי' סיני ואת דכא אשכון ובזה וירד ה' וגו' וירד לשון רידוי וממשלה לאיש כזה נותן לו הש"י רידוי וממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו ויגזר אומר ויקם. ויקרא ה' למשה בלשון חבה כי חבה יתירה נודעת לו. אל ראש ההר. רא"ש הם ג' צירופי אלהי"ם במילוי ופשוט וריבוע. ור"ל שבידו להמתיק את רא"ש הם אלהים כנ"ל בבחי' הה"ר היינו בהויה וברחמים אמן והבן: א"י ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה. דהכלל כל מה שהאדם עובד או מתפלל צריך לידע נאמנה כי לא ידו עשתה זאת כ"א ה' הנותו לו כח לעשות חיל. והוא הנותן לו שכל ובינה לבחור בטוב ולמאוס ברע. והנה יש כמה פעמים אשר היצר מתעה לב האדם בהסיתו לאדם ומראה כי עשה יעשה בזה מצוה וצריך להתחכם עליו ובתחבולות לעשות עמו מלחמה לבל שמוע אליו להיות מלקט ולעשות מה שהוא באמת מצוה לתכלית ולראות את הנולד מכל מעשהו. וזהו "אל "ראש "ההר ר"ת אר"ה מלשון האורה בתאנים שבמשנה שהוא לשון לקיטה שעי"ז קוראו אל ראש ההר ומעלהו לעולם המליון ע"י שמסתכל ומפלס מעל רגליו אם יכונו לנוכח ה' דרכיו ואורה ומלקט משופרי שופרי ועי"ז ויעל משה יש עלי' כביכול לדעת עליון ע"י שמתפאר בפני כל צבא מרום ראו ברי' שבראתי בעולמי האיך הוא מדקדק במעשיו והשם יזכנו להיות מהעובדים אותו באמת אמן

פרשת משפטים

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. יתבאר עם אמרינו לעיל בפ' יתרו ע"פ כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים. ותוכן דברינו שם כי מאין ידע הדיין לזכות את הזכאי כו' ולז"א משה כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים לדרוש את האלהות אשר בעדת הדיינים כי זה נמסר מסיני לדעת כל אנשי מעשהו מי הזכאי ומי כו' כי בשני דברות הראשונות אנכי ולא יהי' לך כלולים הזכאי כלול באנכי כי משים נגד פניו את אנכי ה' אלהיך ואינו טוען שקר. לא כן שכופר ואומר מי רואני ומי יודעני וטוען שקר נגדו הזהיר לא יהי' וגו' והדיין הצדיק הדן דין אמת לאמתו המתדבק באלהים ממילא רואה הדבוק באנכי והוא הזכאי גם ע"פ התורה וזהו ואלה המשפטים אשר תשים שימה זו ממון לזכות אה הזכאי כו' הוא