קהלת משה עד

מלאכתו ממש ר"ל בממש וגשמיות לעשות מצות מעשיות בגשמיות ועל ידם יתדבקו למעלה וכנ"ל. וח"א כי יוסף הי' כחו יפה ולא הוצרך למעשה בגשמיות כ"א לעשות צרכיו נכנס היינו במחשבות קדושות ופעל באמת פעולתו הזכה שהתקשר בעולם העליון עד כסא הכבוד. וראה שם דמות דיוקנו של אביו שדמות דיוקנו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד. ובזה יובנו המדרשים דבמקום אחד אמרו הים ראה וינוס מה ראה ראה ארונו של יוסף. ובמקום אחר אמרו שהרים משה את מטהו וראה הים שמו של הקב"ה חקוק עליו ונס. ולכאורה נראים כסותרים ולפ"ד שניהם כאחד צדקו יחדיו ומא"ח ומא"ח ול"פ כי באמת כולה חד שראה ארונו של יוסף דידוע כשהצדיק אוחז במדריגה שוב לא יפול ממנה ותמיד היא חופפת עליו אדרבה הוא מוסיף והולך בה. וכן יוסף הצדיק אחז צדיק דרכו להתדבק למעלה בכסה"כ ותמיד שרתה עליו בחי' זו נמצא כאשר ראה ארונו של יוסף ראה את כסא הכבוד כבודו ית' נמצא לא פליגי כלל ושניהם אמת כי ראה ארונו של יוסף ובזה ראה אלהי יעקב וינס. וזהו ויקח משה את עצמות יוסף שהים לא רצה להבקע מפניו באומרו אליו אני גדול ממך כדאי' במדרשים. ולכן ויקח משה את עצמות יוסף עמו שלקח עמו העצמיות של יוסף וכנ"ל ולהתדבק למעלה וכנ"ל ואז הים ראה וינוס והבן כי נכון הוא מאוד

לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האיש לילה לפני העם. דידוע דעיקר העבדות הוא באהבה וביראה כי מגודל האהבה הי' בא לכלות הנפש. ולכן הועמד מדת היראה שהוא צמצום למען ישאר בקיומו וזה שרמז הכ' לא ימיש עמוד הענן יומם הוא מדת אהבה ועמוד האש לילה בחינת היראה לא ימושו גם שניהם כי צריכים זה לזה וכנ"ל וזה שפירש"י מגיד וכו' שעד שלא ישקע זה עולה זה ר"ל עד שלא ישקע ותכלה נפשו מגודל האהבה עולה זה היינו עולה מדת היראה להיות נשאר חי וקיים

א"י לא ימיש וגו'. דידוע כי יש תורה שבכתב נגד בחי' היום. ותורה שבע"פ נגד בחי' לילה לכן לא איברי לילה אלא לגירסא בלילה תורה שבע"פ וביום תורה שבכתב. וזה שהורה לנו הכ' לא ימיש עמוד הענן היינו תורה שבכתב יומם ועמוד האש היינו תורה שבע"פ לא תמיש לילה תמיד ובהם נהגה תמיד יומם ולילה אמן

א"י לא ימיש וגו' דלכאורה הו"ל למימר עמוד ענן יומם מהו עמוד הענן. אלא דידוע על עמוד א' עולם עומד וצדיק שמו שהכל מתנהג ע"י הצדיק. והנה כמו שא"א להוציא דבר אם לא שיפתח פיו תחלה כן הצדיק א"א שיפעול דבר טוב אם לא שיפתח תחלה פה העליון שיגזור כל טוב והצדיק בכחו לעשות כזאת כי צדיק מושל ביראת אלהים. וזה לא ימיש עמוד הענן הוא הצדיק שנקרא עמוד שעליו העולם עומד שעובד במדת האהבה שנק' יומם צדיק כזה לא ימיש בשום פעם שיוכל לפתוח פה העליון ולזה "עמוד "הענן "יומם ר"ת גי' פ"ה שלא יחסר בשום פעם צדיק כזה בעולם ועמוד האש היינו הצדיק שעובד במדת היראה ובזה מכניע כל הסט"א וזה ועמוד האש כנ"ל גורם שיהא תמיד בחי' לילה שהוא רחמים כי חצי ראשונה נק' ליל שהוא דין וחצי שני שהוא התעוררת הרחמים נק' לילה וצדיקים כאלו יהי' תמיד לפני העם והבן

א"י לא ימיש וגו'. יומ"ם אותיות מ"ו מ"י. מ"ו הוא מילוי מ"ב. מ"י גי' נ' שערי