עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › קהלת משה

קהלת משה עג

Kehilat Moshe 73 · קהלת משה · free full Hebrew text

Open in the reader →

הארה ששם יקבלו התורה ויאירו עצמם מאוד ועי"ז הוציא ה' את בני ישרא"ל אותיות ל"י רא"ש על צבאותם להיות למעלה על צבא דלעילא כי בזמן היותם בגלות צריכים הי' שילמדו המלאכי' זכות עליהם כמו מלאך מט"ט ומיכאל ודומיהם מלמדי זכותם של ישראל. אבל בצאת ישראל מכף הגלות הם על צבאותם נתונים נתונים למעלה מהם ועל גביהם כי הם עומדים וישראל מהלכים כידוע

א"י ויהי בעצם היום הזה וגו'. כי הנה ידוע כי השכינתא קדישא ירדה עמהם בגלות ומסתמא גם י"ב צירופי הוי"ה המרומזי' נגד י"ב שבטי יה וכמאמרו ית' אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה. וזהו ויה"י גימ' א"ל כנ"ל שזה הוא החסד בעצם היום בעצמיות של היום היינו האור של הז"ה ז"ה גי' י"ב רמז אל אורות י"ב צירופי הוי"ה שבצאתם יצאו כל ב"י מארץ מצרים על צבאותם כ"א אות בצבא דילי' בהוי' המרומזת נגדו כאשר הי' באמת דגלים לכל שבט לפי הוי"ה שלו והבן

היום אתם יוצאים בחודש האביב. אבי"ב אותיות א"ב י"ב א"ב הוא כסדרן באלפא ביתא י"ב אינו כסדר כי א"ב רמז על ניסן שהוא חסד י"ב הוא תשרי י' הוא חכמה ב' בינה והש"י אב על כולן על כל התחדשות החכמה והבינה. אבי"ב גי' י"ה ובמילואו כזה יו"ד ה"א השם בשלימותו כי בי"ה ה' כנודע. אתם אותיות אמ"ת שהוא ראש תוך סוף שכל אדם צריך לחשוב רוממת הבורא איך הוא רישא דכל רישין. ומי אנכי שאזכה לעובדו ולגשת ולהתפלל לפניו ותוכן כל דבר ומעשהו אם תוכו כברו וזה הוא התוך וסוף. שהגם שזוכה לכל אלה יסתכל שפלותו וערכו הפחות מהסופו ואיך הוא סוף הכל. ואמר היום אתם יוצאים. כשתצאו מכל עניני עוה"ז בבחי' אתם כנ"ל אזי תזכו להשיג מדריגת חדש האביב. ההתחדשות הוי"ה שהוא בגי' אבי"ב כנ"ל להיות בלי סוף ובלי תכלית כמוהו ית' בלי עייפות ויגיעות וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו אמן

פרשת בשלח

ויקח משה את עצמות יוסף עמו וגו' נ"ל כי הנה רז"ל אמרו בגמרא ויבא הביתה לעשות מלאכתו ח"א מלאכתו ממש. וח"א לעשות צרכיו עמה נכנס אלא שראה דמות דיוקנו של אביו. ולכאורה אינו מובן כאשר מוח"ז הרה"ק זצלה"ה בספר נ"א בפסוק זה דקדק בדבר ע"ש, והנראה כי הנה הצדיקים ברצותם להשיג פנימיות עולמות העליונים ולדבקה בהם. יש אשר משיגים ומתדבקים ע"י מעשה המצות הגשמיות כמו בשבת. ויש אשר יש להם גם שבתות דחול וגם כמו בפסח באכילת מצה ומרור והכוסות בכל אחד למינהו הארה מחודשת. ובשבועות במתן תורה. ובסוכות ע"י הסוכה והלולב ערבה ואתרוג. וכמו במצות תפילין שהגם שעושים מעשה המצוה בגשמיות מ"מ ממשיכין בזה הארה גדולה. אבל יש צדיקים שבלי מעשה כ"א במחשבה וביחודים משיגים ומתדבקים בעולמות העליונים וזה ממש פלוגתת הני תרי מ"ד דהוי קשה להו מלת הביתה דאטו בחוץ לא יכול לעשות מלאכתו והו"ל למכתב ויבא לעשות מלאכתו מהו הביתה אלא כי הביתה רומז לפנימיות כמשמעות הביתה הידוע בפנימיות עולמות העליונים. מלאכ"ה אותיות מל"ך א"ל כ"ל האר"ץ. ויוסף הצדיק בא הביתה לעשות מלאכתו שבא להתדבק בפנימות עולמות העליונים אצל מלך על כל הארץ. לכן ח"א לעשות