קהלת משה עב

ויראה קדושה וטהרה. ושחטו הפסח הפסח הוא לשון חמלה כפירש"י ז"ל ור"ל שתשחטו ותחתכו מאתכם החמלה שתחמלו ותחוסו לענות נפשיכם שתכלו הגוף שלכם כ"א תעשו את שלכם כמו האבות כיצחק שמסר נפשו ע"ג המזבח ונסיון אברהם אבינו ע"ה שהלך לשחטו גדול מנסיון של יצחק כמובא אצלינו במ"א ועי"ז ושחטו הפסח. ושחטו לשון המשכה מלשון זהב שחוט תמשיכו עליכם הפסח החמלה והחנינה מחסד עליון עליכם. ובזה יובנו דברי המדרש שאמר למה נקראו ישראל בני בכורי לפי שנאמר את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים ע"ש דלכאורה אינו מובן אבל לפ"ד יובן היטב שכשיעלה גם את היצר כנ"ל ע"פ אשר יטנו ברוב לקחו כאמו אזי גם האויב ישלים אתו. ולכן נקרא בני בכורי שנאמר את הבכור בן השנואה שיעלה את היצר אל הבכור לראשית החכמה אזי גם הוא יהא בן השנואה יהא נבנה להיות שנוא בעיניו הסתת תאות עוה"ז ויכיר אותו לתת לו פי שנים בעוה"ז ובעוה"ב. ואמר עוד במדרש ולכן מסר להם סוד העיבור שמשולין ללבנה. ר"ל סוד הלבנה שהגם שהלבנה מקבלת אורה מהשמש מ"מ עיקר יניקתה מסוד העליון והכל תלוי במעשיהן של ישראל שעתה הלבנה אינה מאירה כ"א עד חצי החודש ואח"כ נתמעט אורה. אבל לעתיד יהי' אור הלבנה כאור החמה בלי הפסק וזהו שמסיים המד"ר קומי אורי כי בא אורך. ונסיים במה דפתח משכו יומין עילאין ליומין תתאין כי הלבנה נקראת גם כן יר"ח ע"ד ירח בן יומו. וזהו אור"י אותיות או"ר י' שיהא הירח בן יומו. ור"ל שיהא נבנה ביומין עילאין שיומשך יומין עילאין ליומין תתאין. וזה כי בא אור"ך אותיות או"ר כת"ר כתר הוא הרצון העליון שיושפע עלינו וז"ש המד"ר שמושלת ביום ובלילה שכולם יהי' ימים וטוב לנו אמן

ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם. ידוע כי יום מורה על החסד ולכל דבר צריך התעוררות נחתין שממליכין למטה האור ע"י העסק בתורה שהוא אורה. וזהו עושי דברו לשמוע בקול דברו שצריך להיות תחלה עושי דברו הוא המלכות שנק' דבר לתקן בעולם העשי' ואז יזכו לשמוע בקול הוא הפנימיות של דברו היא המלכות העליונה. וזהו ויה"י גימ' א"ל רומז על חסד אל. בעצם היום הזה שכביכול נתעצם ונתחזק היום הזה אור של זה אלי. ובזה הוציא את בני ישראל וגו' על צבאותם שיהי' על הצבאות של מעלה הם המלאכים כידוע שאינם אומרים קדושה עד שישראל מקדשין תחלה מלמטה. וזהו גם כן עושי דברו וגו' שמתחלה מתקנים את דברו הוא המלכות בעולם העשי' ואח"כ לשמוע בקול דברו יכולים המלאכים השומעים פנימיו' הדבר לקדש גם כן. ולזה הם על צבאותם למעלה על הצבאות דלעילא כי ידוע שהמלאך הוא בחי' שאינו יכול לשנות מהתמנותו שהופקד עליו. אבל ישראל הוא הצדיק גוזר והקב"ה מקיים ובזה הם על צבאותם. וכאשר נגזר אומר לטובה על ישראל יסכים הש"י וכ צבא מעלה עלינו לטובה אמן

א"י ויהי בעצם היום הזה וגו'. ויה"י גימ' א"ל רומז על חסד אל הנעשה להם כי הי' אז קטרוג גדול הללו עוע"ז והללו כו'. אבל הש"י צפה על קבלת התורה הנתונה לנו. וזהו ויהי שזה חסד אל הנעשה להם בעצם היום הזה שהגם שהיו אז עירום ועריה מ"מ צפה בעצמיות של היום הוא האור שקרא יום שיגיע לבחי' הז"ה ביום הזה באו מדבר סיני. הז"ה גי' י"ז כמנין טו"ב לשון