קהלת משה סג

הבוב"ה ומלמד זכות על בניו הנעימים. אז ברפה ר"ל שהוא מרפה תוקף הדינין וממתיקם לרחמים גמורים. ושוב בדגש ר"ל כשהוא שב למטה וחוזר ומוכיח לישראל ומחזירם בתשובה אז הדגש גורם שיהי' ישראל נגשים להבוב"ה וכנ"ל. וזהו ג"כ פי' הכ' ובני ישראל רמז להצדיקים המכונים בשם ישראל פרו ר"ל שעושין פירות בקדושה כנ"ל. ובמה זוכים לזה לז"א וישרצו רמז כנ"ל כי כשישראל מתרפים במלאכתם מלאכת הקודש ועבודתו ית' רפוי בידם ח"ו הם בבחי' שינה ודורמיטין. אבל כשהצדיק מעורר אותם בתוכחתו הישרה ומחזיקם לעבודתו ית' הם בבחי' תיר שהוא לשון ער שמתעוררים לעבודתו ית'. וזהו וישרצו לשון שריצה דבר הרוחש ומתנענע רמז כנ"ל שהצדיק זוכה עשות פירות בקדושה ע"י התעוררו כללות ישראל לעבודתו ית"ש. ופירש"י ז"ל שהיו יולדות ששה בכרס א'. ר"ל שהביאו ישראל לאחדות הבוב"ה כנ"ל. וגם י"ל דתיבת אח"ד גי' י"ג. ר"ל שהמשיכו עליהם גודל הרחמים מהי"ג מכילין דרחמי. וירבו ויעצמו וגו' נקדים לפרש המשנה באבות פ"ב רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושי' ר"ל שמביא במעשיו הטובים התפארות להבוב"ה שעשה את העולם. וזהו לעושי'. ותפארת לו מן האדם. ר"ל שהוא גם כן תפארת לזה ההולך בדרך הישר מזה. שע"י בא למדריגה גדולה להיות בדיוקן אדם העליון. וזהו מן האד"ם מלשון אדמה לעליון וזהו גם כן וירבו מלשון גדולה ור"ל שבאו למדריגה גדולה כנ"ל והבן

א"י ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם. להבין מלת מאד מאד נראה כי הנה כתיב כי האדם עץ השדה שהוא דבוק בעץ החיים הנזרע בהשדה בחקל תפוחין קדישין והנה בשדה כשזורעין בו א"א לצמוח אם לא שתכלה הגרעין תחלה לאפס ואז יעלה ויצמח פרי. כמו כן האדם כשיתחזק במדת הענוה אז יעשה פרי. וזהו אומרי כי האדם עץ עושה פרי הגם שהוא בבחי' השדה בענוה כאפס ואין כגרעין השדה מ"מ ע"י הנשמה חלק אלוה ממעל שבקרבו הוא המחזיק אותו כאשר עינינו רואות כשהאדם ישן נתעורר ע"י קוסטא דחיותא דלעילא הנשאר בקרבו ע"י יוכל עשות פרי להשאר בחיותו. וזהו ובני ישראל אותם שהם בונים להיות בבחי' ל"י רא"ש פרו עושים פירות. וישרצו לשון ריצה שרצים לעולם העליון ע"ד שאה"כ והחיות רצוא ושוב. שהחיות שבאדם רצוא למעלה ושוב למטה ע"י החיות היא הנשמה שבקרבו המחזקת אותו. וזהו וישרצו הגם שהם רצים למעלה. וזהו שפירש"י ז"ל ששה בכרם א' ששה לשין ששון שהיו ששים ושמחים על שהיו בכרס א' ר"ל תיכף מבטן הי' לאחדותו ית'. או ר"ל בכרס האחדות והיו יכולים להשאר שם בכלות הנפש. ומ"מ וירבו מתרבים מאד ויעצמו אפילו בגופניות. במאד גי' מה ר"ל בדיוקן אדם או במאד מאד ב"פ מאד גי' צ' והוא ע"ד צדק צדק תרדוף למען תחי' וגו' שצדיק דלתתא ירדוף את צדיק דלעילא לדבקה בו ואז ממשיך ממנו הויתו. ותמלא הארץ אותם. אות"ם אותיו' או"ת "מלכות שבזה נתמלא כל הארץ כבוד מלכותו ית' והכל יעידון ויגידון כי מלכותו בכל משלה אמן והבן

וייטב אלהים למילדות וירב העם ויעצמו מאוד. ולכאורה קשה מה זו סמיכה וירב העם והי' לו לכתוב וייטב אלהים למילדות ויעש להם בתים. וכבר עמדו בזה