קהלת משה כח

לישראל וילך חרנה לשון חירות מוליך להם חירות מעולם העליון עלמא דחירו והבן

א"י ויצא יעקב וגו'. כי הנה יעקב עמודא דאמצעיתא ת"ת ישראל הכולל שניהם ובוודאי רבים קמים עליו מי אתה להיות בחי' ת"ת הלא אבי אביך אחז צדיק דרכו בצד אחד מדת החסד ויצחק במדת הגבורה לבד ומי שמך לאיש להיות אוחז החבל בתרין ראשין להיות כוללות שניהם כי בכל דור ודור יש תמיד מתנגדים להצדיק למנוע מעבודתו וכמו עתה כן אז הגרים שנשארו מאברהם ויצחק גדלה קנאתם בזה וכמו שנחלק קרח על אהרן וניתן סימן במקלות אשר מטהו יפרח הוא הנבחר. כמו ויצא יעקב ויצא מלשון הוצאת ציץ ופרח הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל לזה זכה מבאר שבע נתבאר ונתפרש זאת בעיני כל ע"י שבע היא ה' תתאה ר"ל מדת המלכות שקיבל ע"ע ובזה וילך חרנה הלך חרון אף המתקנאים הדוברים על צדיק עתק ושלום על ישראל

א"י ויצא יעקב מבאר שבע וגו'. ידוע באר רומז על התורה ונקרא שבע על כי שבעים פנים לתורה ולהבין הענין נראה ענין הע' פנים עש"ה עין ד' אל יראיו כי מחמת עי"ן הוא פנימיות העליון הניתן אל יראיו שרואים הפנימיות של התורה כי עיקר לימוד התורה הן תנ"ך וגמרא ופוסקים העיקר הוא באומרו תיבות ואותיות התורה ישכיל ויבין על הפנימיות המלובש בהתורה וכמש"ה האותי לא תיראו אם מפני לא תחילו ר"ל האותי הן אותיות התורה לא תיראו וכי לא יעלה מורא עליכם בהוציאכם אותיות התורה וכי מפנ"י הוא הפנימות של האותיות אשר שמי בקרבם לא תחילו. ובודאי אם האדם הי' לומד כראוי בדחילו ורחימו והי' משים לנגד עיניו פנימות האותיות הכלב בהם בוודאי הי' מתמלא יראה ופחד מפני אור קדושתו ית' אשר נלבש בהתורה. וזה גורם אריכות הגלות כי לומדים למען ידעו להבין ולהורות וחכמה כזו מה זה עושה ולדעת זה נקרא כופר בעיקר כי לאו דוקא אם כופר וממיר דתו נקרא כופר בעיקר אלא כי גם זה כופר בעיקר של התורה היא הפנימות שהיא עיקר התורה ולזה האותי לא תיראו אינכם מתיראין מפני האותיות על כי מפני לא תחילו על שאינכם חלים מפנימות שלי המלובש בהאותיות ובפיהם הם אומרים ויראת ד' שכוח מלוח לבם ובודאי אם הי' לומדים בדחילו וברחימו לייחד שם ד' והי' ד' אחד ושמו אחד הי' מקרבים קץ הגאולה ואיך תעלה תורתם ותפלתם לעילא הואיל ואין מוציאים האותיות בדו"ר וז"א האותי לא תיראו שהאותיות אינם נראים ואינכם גורמים שיתראו לפני האותיות לעילא על כי מפני לא תחילו על שאינכם חלים ויראים מפני כנ"ל ללמוד בדו"ר וזהו ויצא יעקב מבאר שבע שהצדיק יוציא פרח ויציץ ציץ מבאר שבע ע"י התורה שנק' באר שבע כנ"ל ועי"ז וילך חרנה הולך ומתבטל החרון והדינים. ויפגע במקום וגו' ויפגע לשון תפלה כשהצדיק צריך להתפלל על הדינים שלא יהיו ולא יבואו צריך לפגוע ולבקש במקום בשביל הש"י שהוא מקומו של העולם כי בכל צרתם לו צר כביכול ועיקר כוונת הצדיק בתפלתו להסיר צער השכינה. וילן שם הוא ע"ד שפירשנו פי' הכתוב לך יום אף לך לילה לך יום ר"ל כי עמך החסד תמיד הנקרא יום עש"ה יומם יצוה ד' חסדו אף כשיש ח"ו איזה אף ודין בעולם אזי לך לילה להיות לינת הצדק ובת דינא בטל דינא וכמש"ה ליני פה הלילה שתלין פה הדין עד