קהלת משה כז

ד' בחכמה בינה דעה והשכל אהבה ויראה קדושה וטהרה ויחזור ויתן תראה לחזור וליתן ולהשפיע לכל העולם מזיו זוהר חכמתך. והנה יש שני מיני צדיקים יש צדיקים שעמלם תמיד במעשה המצות ובמילי דשמיא כל היום. ויש אשר גם במאכלם ובמשתם וצרכיהם הגשמיים משם מעלים את הכל ומלקטים הטוב והני"ק להעלותם לטוב העליון. וזהו שברכו שיתן לך מטל השמים שיצאו ממך צדיקים שתמיד יהיו דבוקים במילי דשמיא כטל שאינו נעצר. וגם ומשמני הארץ אותם המלקטים ומבררים הכל ומעלים את כל טוב ומשמן הארץ דגניז בגווי' לטוב העליון. וזה שתרגום אונקלוס על ומשמני הארץ ומטובא דארעא ועי"ז ורוב דגן דגן מורה על כח כנ"ל שיתנו וירבו כח כביכול בפמליא של מעלה ובישראל למטה ויורישו אותם טוב העליון לנחלה אמן והבן

פרשת ויצא

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. עיין בנו"א על פי' הפסוק ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. והנראה לערכינו עפ"י מה שפירשנו הכתוב בתהלים רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ר"ל עיקר חרבם של ישראל לנצח האויבים הוא פיהם שמרבים בתפלה לפני הש"י ובזה הם נוצחים להם וזהו ג"כ פי' ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב ר"ל בחרב פיו ובתפלותיו הי' מחלישו. והנה כשח"ו עת צרה הוא לישראל הצדיק שבדור כשהוא דבוק בהבוב"ה אינו מרגיש בצער ההוא ואינו נוגע לו אך מוכרח לירד קצת ממדריגתו ולהפסיק קצת מדביקותו בכדי שירגיש גם הוא באותו צער של ישראל ולבקש עליהם רחמים. וזהו ויצא יעקב מבאר שבע רמז להצדיק שיוצא מבאר שבע ר"ל שמפסיק מדביקותו שדבק בעולמות העליונים. וילך חרנה שהולך לקראת החרון אף והדינים לתקנם ולהמתיקם מישראל

א"י ויצא יעקב וגו'. דהנה כשהצדיק דבוק בהבוב"ה בשלימות גמור אז בוודאי אין שום שליטה להס"א והדינים אך כשהוא נפסק מעט מדבקותו ח"ו יוכלו הדינים חלילה להיות להם איזה שליטה וממשלה לז"א ויצא יעקב מבאר שבע ר"ל אעפ"י שהצדיק יוצא קצת מהדביקות כנ"ל עכ"ז וילך חרנה שאעפי"כ מוכרח החרון אף לילך ולהסתלק ממנו שעכ"ז הוא מתחזק נגד הס"א והדינים לסלקם ולגרשם מישראל והבן

א"י ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ע"ד שבארנו פי' הכ' ימינך ד' נאדרי בכת ימינך ד' תרעץ אויב. כי ישראל הם מסטרא דימינא הרומז על החסד והאומות אינם יכולים לגשת אל הקודש לסבול צד הקדושה הנקרא ימין. ועי"ז הם ממילא מוכים ורפים ונגפים בבוא החסד על ישראל וכענין נגוף ורפוא האמור במצרים שמבואר אצלינו כ"פ וזהו שפירש"י אותה ימין הנאדרת בכח היא בעצמה רועצת ומשברת את האויב וכנ"ל כי חס"ד גי' ע"ב ופירושו גם לשון עב הענן כי לישראל יהי' חסד ולסט"א יהי' החסד ענן ועשן לבל יוכלו קרוב אלינו וזהו ויצא יעקב וגו' ויצא רמז על היחוד באותיות צ"א מן ויצ"א ור"ל ע"י היחודים שהצדיק מייחד מבאר שבע באר הוא המלכות מדה השביעית ה' תתאה והוא עושה המשכה דמות ו' לחברה בה' עלאה כי בי"ה ד' צור עולמים עי"ז וילך חרנה הולך ממילא חרון אף ד' ועל ראש רשעים יחול הרוצים לעכב ולמנוע היחוד וזה בעצמו מכה אותם, אבל