קהלת משה רלב

אין קיחה אלא בכסף וכסף הוא לשון תאוה כמו נכספה וגם כלתה נפשי ובא הכתוב כמתמי' איך יכסוף האדם ויתאוה למאכל שהוא דבר גשמי. אמנם הניצוצות הקדושות שבתוך המאכל מביאין האדם שיתאוה לאכול. ובאכול האדם בקדושה ובטהרה מתעלין הני"ק על ידי הדבר הגשמי. וכמו שאוגדין הערבה שאין בה לא טעם ולא ריח עם ההדס שיש בו ריח בלא טעה ומחברין בהם האתרוג שיש בו טעם וריח. וכלן נכללין עם הלולב שבגי' חיים להעלות הכל לחי החיים. ככה במאכל אשר יאכל האדם יוכל להעלות הכל לשרשו העליון וזהו ואת"ה ר"ת "אשר "תנה "הודך שתתן הוד והדר למעלה. קח לך החמדה והתאוה מכל מאכל הגשמי אשר יאכל שתעשה ממנו יחוד כי יאכל רומז על יחוד כנודע. וכמו שסוכ"ה גי' הוי"ה אדנ"י והוא יחוד כן מאכ"ל גימט' צ"א השני שמות הנ"ל. ואספת אליך הוא כמשה"כ וחג האסיף בצאת השנה ירמוז על חג הסוכות שאוסף הש"י עמו ישראל תחת צלו צלא דמהימנותא אשר נחסה תחת כנפיו להנצל מכל רע. וזהו שמחה גדולה לפניו ית"ש שמתייחד עם בניו. ועל ידי זה בצאת השנה בצאת לשון הדלקה כמו ויצת אש ר"ל שעי"ז מובא הארה לכל השנה ויוציא ספירה והארה לכל ימי השנה. כמו כן ואספת אליך כשתאסוף כל הני"ק אליך ע"י האכילה וכנ"ל. ועי"ז והי' לך והי' מגיד לשון שמחה ר"ל יהי' לך שמחה ולהם לאכלה תוכל להשפיע לכל דורך שיהי' להם כ"ט ויהי' להם מה לאכול כי תוכל להשפיע עליהם בני חיי ומזוני אמן

לאושפיזא דאברהם

ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל. כתיב יומם יצוה ה' חסדו ולכאורה הול"ל יום יצוה וגו' מהו יומם. אלא דידוע כי ב"פ יום גי' שם הק' יב"ק המסוגל להמתיק הדינים ולהמשיך החסד טל ישראל כי ב"פ יום רומז על יומין עילאין ויומין תתאין דא"א להמשיך החסד כ"א לחבר ולייחד יומין עילאין בתתאין אז ממילא יושפע חסד עליון בעולם התחתון. וזהו יומם לשון רבים כשתחבר השני יומין כנ"ל עילאין בתתאין ממילא יצוה ה' חסדו. וז"א ואברהם זקן זה שקנה חכמה על ידי התדבקותו בחכמה עילאה כא בימים. ב"א אותיות א"ב הי' אב ומושל בשני הימים כנ"ל ועי"ז בא בימים העליונים גם לזה העולם וייחד עלמא עילאה בעלמא תתאה. ולזה וה' ברך את אברהם בכל. ח"א בכל גימ' בן שהי' לו בן וח"א בת כו'. ונראה דל"פ ואו"א דא"ח ע"ד שכתבו כי בן הוא דכורא רמז לעלמא עילאה. ובת היא נוקבא רמז לעלמא תתאה שע"י שבא בימים כנ"ל הי' לו בן ובת שייחד וחיבר עולם העליון בעולם התחתון והמשיך כל טוב

ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי. יתבאר בהקדם פיה"כ והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש. ידוע עש"ן ר"ת עולם "שנה "נפש דבמעמד ה"ס הי' כמה בחי' שונות ומתחלפות. כת אחת הי' בבחי' עולם מל' העלם שהיו מעולם דאתכסיא דביקים בעולם עליון. ויש באו בבחי' שנה שנ"ה גי' ספיר"ה מל' ספיר שהוא לשון הארה שהיו מאירין בהזדככות גדול אבל לא לבחי' עולם כמו כת הראשונה. ויש באו בבחי' נפש שלא ידעו מאומה עשות אלא שנפשם כלתה לאור העליון דאע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי. והוא אשר עוררה אותם משינת הזמן