קהלת משה רו
Kehilat Moshe 206 · קהלת משה · free full Hebrew text
Open in the reader →שמור וזכור כו'. דידוע שמירה בלב וזכירה בפה ואמרו שמור וזכור השמירה והזכירה כשיבואו בדיבור יראה שיהי' כאחד נאמרו פיו ולבו שוין לשמים אחר כוונת הלב הן הן הדברים מחשבה ודיבור כאחד וזה הוא יחוד הוי"ה אדנ"י כידוע אשר ע"י תפלה כזו נעשה היחוד האמיתי. אבל הגם כי יכין האדם לבו ופיו אל הרנה ואל התפלה. מ"מ הכלל ידוע כי לא מכח האדם נעשה זאת כ"א בעזר אלוה מלמעלה כאשר האדם מתעורר ובא לטהר מסייעין אותו. והנה הגם אם עבר וחלף זמן זמנים טובא ולא התפלל במחשבה ודיבור כאחד כנ"ל הועמדו ימי אלול ימי הרצון וימי הרחמים אשר אז הנותן בים דרך נתן הבוב"ה דרך תשובה לכנס"י אשר מאז יכינו לבם לעבודתו יתברך יוכלו ג"כ לייחד שמו ית' כנ"ל ע"י התשובה ועיקר התשובה ידוע אותיות תשוב ה' להשיב ה' תתאה אל ה' עילאה ולכן השם מחדש זה ההוי' ותלכנה שתיהן יחדיו תרין ההי"ן ע"י אות ו' הוא המשכה על ידי מעשה הטוב אל י' הוא מחשבה הקדומה חכמה עילאה עד כתר כי בזה אנו מכתירין אותו יתברך בתורה ובתפלה וכזה ירמז הכתוב וצדקה תהיה לנו וגו' שזה ניתן לנו מה' אל עליון העוזרינו על ככה כי נשמור בלב לעשות במעשה ובדיבור היינו שגם מעשה המצות ודיבורי התפלה הוא יהי' השמירה והעשי' או היכירה כנ"ל יכונו יחד להתאחד כאחד אליו ית' ואז יהי' ה' אחד ושמו אחד אמן
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך וגו'. ידוע כי שבט רומז על הממשלה ושבט מלכות וכמ"ש לא יסור שבט מיהודה שלא יסור בשום פעם מדת ובחי' המלכות מהצדיק הנק' יהודה שמודה ומהלל אליו ית' וכמש"ה יהודה אתה יודוך אחיך יהודה הוא הצדיק וכנ"ל אתה יודוך אחיך שתוכל ליתן יד לכל אחיך וכלם כאחד יודו לך ויטו שכם אחד לעבודתו ית'. ומדרך הצדיק להקטין עצמו לפני אדון כל כמו שמצינו בדוד המלך ע"ה שאמר כי עני ואביון אנכי כי בקרבו לקבל אפי מלכא מלכו של עולם הקטין עצמו כעני ואביון דלית לי' מגרמי' כלום. אבל כשהצדיק רוצה לפעול כל טוב ולהמשיך השפעות רשאי לגדל עצמו לאמר וכי אין אנו ראוים לכל טוב הלא אנו בניך עובדים אותך באמת ובלב שלם ויגבה לבו בדרכי ה' ולכן לא יסור שבט מיהודה. יהוד"ה אותיות ד' הוי"ה מאותו שמחזיק עצמו ד"ל לנגד ההוי"ה לא יסור שבט המלכות להיות דברו כדבר מלך שלטון ותגזר אומר ויקם. והנה ידוע דאי' בס"י שבעה שערים באדם ב' עינים ב' אזנים ב' נקבי האף והפה ע"ש. וצריך האדם לשמור שעריו להיות עוצם עיניו מראות ברע והבט אל עמל לא יוכל ואוטם אזניו משמוע נבלה כ"א אזניו תהיינה קשובות שומעות תוכחת מוסר ולא יריח ריח איסור ותהלתו אחטום לו להעלות ריח ניחוח מריחי המצות ומע"ט ולפיו ישים מחסום מלדבר דברי ריק כ"א ביראת ה' ובתורתו יהגה יומם ולילה ואז יוכל לבוא לבחי' פה בחי' המלכות הביטו נא וראו עד היכן מגיע כח האדם להיות משנה למלך עולמים ואיך לא ישמור גופו נפשו רוחו ונשמתו להיות זכים נקיים וטהורים עד כי יהי' בהם כח לעמוד בהיכל המלך מלכו של עולם. ולזה יזהירנו הכ' שופטים וגו' שתשפוט עצמך בצדק כל השערים שלך וסמיך אל שעריך דכתיב בתרי'. אבל הזהיר הגם שתשמור העיינין והאודנין וחוטמא ופומא