קהלת משה רה

היו"ד והוא מורה על החכמה הקדומה. והנה ראשית חכמה יראת ה'. ולכן י' אות יראה רומז ג"כ על החכמה והחכמה מאין תמצא נמשך מהכתר. ולכן אחז"ל אין בור ירא חטא ולא ע"ה חסיד. כי הבור הריק מכל לא יוכל להיות ירא חטא אפילו ליראה תתאה כי מאחר שאין בו החכמה מאין יבוא אל היראה. אבל ע"ה יוכל לבוא ליראה תתאה אבל לא יוכל להיות חסיד כי איזהו חסיד המתחסד עם קונו ור"ל שהכל מחזיר אליו ית' כי מאתו היתה זאת ומכתיר את הבוב"ה על כל דבר וממנו נמשך החכמה ויראה עילאה. וזה שאז"ל במתק לשונם עשר בשביל שתתעשר עשר רמז על הי' ר"ל בשביל שתתעשר ר"ל י' במילוי כזה יו"ד גי' כ' אות כתר. ור"ל בשביל ודרך הזה של הכתר תמשיך ממנו החכמה והיראה ותחזירנה אליו ית'. ובזה תפעול את כל תבואת זרעך זר"ע גימ' ערב"ה לשון עריבות ומתיקות שתבוא עריבות ומתיקות היוצא השדה שיוצא לחקל תפוחין קדישין מתיקות זה תוציאו לשדה התחתון לעוה"ז ג"כ. וזהו ג"כ שנה שנה שנ"ה גי' ספיר"ה שתמשיך מספירות עליונים לשנה דלתתא לעוה"ז. שהיא בשנה והבן

לראש חדש אלול

הקדמונים נתנו סימן על חודש אלול הוא "אני "לדודי "ודודי "לי. וכבר דשו בי' קמאי דקמאי ואנן נענה אבתרייהו. כי רמז לנו דרכי התשובה אשר יאמר האדם נואש. דידוע כי ג' שמות אהי' הוי' אהי' גי' ס"ח והוא כמנין אלו"ל עם הכולל. הרצון בזה כי הגם אם האדם חטא אם ישוב ויאמר אהי' מעתה עובד ה' מיד יקבלו ויזכה להיות דבוק בהוי' ואם ח"ו ישוב לכסלה ויחטא עוד לא ימאסנו אלוה ויקבלו שוב בתשובה אם ישוב באמת ויאמר אהי' מעתה מתחיל לעבוד ה' ולא אשוב עוד לכסלה ידו פשוטה לקבל שבים. והנה ימי אלול הם ימי הרצון וימי הרחמים אשר אז נפתח דרך לפני השבים לזה רמזו בר"ת "אני "לדודי "ודודי "לי. ור"ל הגם כי עד עתה הייתי מרוחק מדודי ומעתה אחר הוודעי נחמתי ומתחרט אני על העבר ומעתה אהי' אני לדודי לו לבדו מיד ידו פשוטה לקבל שבים ותיכף ודודי לי הוא מקבלני. ור"ת מן "ודודי "לי גימ' ל"ו ירמז על ל"ו צדיקים דלית עלמא פחות מינייהו והקב"ה יכתבהו ויחתמהו בספרן של ל"ו צדיקים ואז לבו נכון יהא בטוח כי הש"י ישמור רגלו מלכד ולא ילכוד בעצת ומוקשי היצר ופתוייו וכל עונותיו יהפכו לזכיות. והר"ת והס"ת מן "אני" "לדודי" "ודודי" "לי" ס"ת ד' יודין גי' מ' ור"ת אלו"ל גי' ס"ז הוא גי' ז"ק אותיות "זוכרי "קדושתך. כי ע"י התשובה יזכה לזכור תמיד קדושתו כמש"ה בידך אפקיד רוחי בקומו ובלכתו ובשכבו על משכבו. והגם שישן בהתעוררו יזכור מי מעיר אותי הלא קדושתו יתברך כמש"ה עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר כידוע. ובשומו אלה על לבו בודאי לא יוכל לחטוא וטוב לו תמיד אמן

השם מר"ח אלול הוא ההוי' וצירופו יוצא מפסוק וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות. להבין מה זו סמיכה מן פסוק זה לחודש אלול. בודאי הפשוט כפשוטו. אבל ירמזו בזה עוד מוסר השכל איך האדם צריך לעמוד בתפלתו לפני אדון כל שיהי' פיו ולבו שוין במחשבה ובדיבור ושניהם כאחד צדקו יחדיו נכונים אליו יתברך ולא ישליך דיבורי תפלתו מפיו ולבו בל עמו בפיו יוציא מלין לצד עילאה ובקרבו תשוטט מחשבתו בתהפוכו' והבלי הזמן לא ידע מאי קאמר מול זה יאמר