קהלת משה ר

לעלות בעולמות העליונים. כי החקים הם רמז לעולמות העליונים כנ"ל וזהו מאמה"כ אם בחקותי תלכו ר"ל באם תרצו לבא למדריגה שתוכלו לעלות ללכת בעולמות העליונים אז ואת מצותי תשמרו. ר"ל שתראו להמשיך הוייתי עליכם. וזהו ג"כ מאמה"כ כאן ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה. ר"ל ע"י מצות ה' נוכל לבוא לעשיית החקים וכנ"ל. וזהו שגמר אומר לטוב לנו כל הימים ע"ד הכתוב ואברהם זקן בא בימים דהיינו שבא עם כל ימיו שתיקן בכל יום מימיו כל המוטל עליו לתקן וזהו ג"כ מאמה"כ כאן לטוב לנו כל הימים. פי' לטוב הוא לשון הארה ובהירות מלשון בהטיבו את הנרות ור"ל למען נוכל להאיר אותנו עם כל הימים שלנו. לחיותינו כלומר מה שהיינו חיים על האדמה. כיום הזה. ר"ל כאותו יום המיוחד בעת צאת הנשמה הקדושה ממקומה העליון לזה העולם בוודאי שבאותו היום מאירה בגודל ההארה. כמו כן נוכל להאיר אותנו עם כל ימינו. שהיינו בזה העולם ולעלות עמהם לעולם העליון

א"י לטוב לנו. לנ"ו גי' אלהי"ם וטו"ב הוא הוי' במ"ק כנודע. ובשם הוי' במ"ק נמתק השם אלהים. וזהו לטוב לנו כל הימים שבל יהי' בהם ח"ו איזה דין והבן

להפטורת שבת נחמו

נחמו נחמו עמי וגו'. הנה הה"ק אאמו"ר זצלה"ה מדקדק על כפל הלשון באן. ואמר הוא ז"ל שזאת אומר כביכול הבוב"ה למלאכי מעלה הבאים לנחמו. כביכול משיב להם נחמו פי' אם רצונכם לנחם אותי. לכו נחמו עמי וממילא אתנחם. פכ"ד ודפח"ח. והנראה לערכינו שהש"י יצוה לנחם עמו. בזה שהוא מוסר להם כל הדינים להמתיקם לרחמים כרצונם. וזהו נחמו נחמו עמי. בזה שיאמר אלהיכם ר"ל שהגבורות והדינים מבחי' אלהים הרמוז בו. יהי' שלכם ובידכם להמתיקם לרחמים אמן כן יהי רצון

לחמשה עשר באב

גרסינן שלהי מס' תענית לא הי' ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שבהם בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים כו' בחור שא נא עיניך וכו'. יעויין בהאריז"ל כי כר"ם גימ' י"פ הוי"ה. ולכאורה הענין כמו זר נחשב. ויבואר ע"ד שאה"כ כי כרם ה' צבאות בית ישראל. ידוע כי כרם מורה על תענוג ור"ל כי כרם ה' כביכול התענוג של ה' הוא צבאות כשמתרבה צבא שלו עם קודש ישראל להיות צבאות רבות. וכענין שפי' הה"ק אאמו"ר זצלה"ה ענין הכתוב מראות הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד, ועיין רש"י ז"ל שלא רצה משה לקבל על שעשויין ליצה"ר ובפרט כדאיתא במדרש שהיו רואות בהם עם בעליהן והיו אומרות לבעליהן אני נאה ממך עד שבאו לתאוה ונזקקים להם ע"ש. ולכאורה אין לך פריצות גדול מזה ועזות מאוד. לזאת העיד הכתוב על הצדקניות הללו שכוונתן הי' לש"ש להרבות צבאות ולהעמיד בנים לעבודתו ית' ויגיע לו יתברך מהם נח"ר. וכמש"ה אשר צבאו פתח אהל מועד אל השכינתא קדישא שנק' אהל מועד עכ"ל יעוש"ה. וזהו נ"כ ענין שיוצאות וחולות בכרמים היינו כנ"ל כרם ה' צבאות לא ח"ו במעשה היצר אלא למען הרבות תענוגו ית' להרבות צבאות בית ישראל ויהי' לי ראש. ואמר לשון יוצאות כי הנה בזמה"ז אשר היצר גובר וצריך להכניס הכל אל הקדושה להתגבר