קהלת משה קצט

את העם לקראת האלהים. ר"ל שהוציאם מסוף והעלם לא"ס. וזה כאשר צוך. לפי הצוותא שלך והחיבור שאתה מעלה ומחבר עצמך אל הא"ס מן ה' אלהיך מצמצם עצמו כביכול מא"ס לסוף והלא הדברים ק"ו ומה הש"י שהוא א"ס מצמצם עצמו עליך מכש"כ וק"ו ב"ב של ק"ו שתתחזק אתה עצמך להעלות עצמך לא"ס והבן

לך אמר להם שובו לכם לאהליכם. לכאורה תיבת להם למותר. והנראה דהנה ב"י במעמד הקדוש הזה אשר פסקה זוהמתן והשיגו ראשית החכמה בינה ודעת מי זה האיש אשר רצה לזוז מן ההר לילך ולשוב לביתו לגשמיות מול זה יצו ה' למשה עבדו רעיא מהימנא לך אמר להם דידוע צירוף אמ"ר מהזה"ק. אלף הוא פלא עליון רמז אל החכמה א"מ אם לבינה ר' ראשית הדעת. ולכן לך אמר להם תבוא בקרבם צירוף האמ"ר כנ"ל כיתד תקוע שלא תמוט ואז ממילא שובו לכם לאהליכם תוכלו לשוב איש לאהלו זו אשתו ולכל צרכיו הגשמיים ולא יופסק מן הבהירות

א"י לך אמר להם וגו'. דהנה משה רבינו ע"ה הרע בעיניו על אמרם לו קרב אתה ושמע כמאמרו אינו דומה שומע מפי הרב וכו' ונאמר לו מפי הש"י לך אמר להם. אמר לשון התפארות כנודע שתביא בהם התפארות והארה. ואז שובו לכם הגם שתשובו לכם לכל צורכיכם הגשמיים מ"מ לאהליכם תוכלו להיות קבועים ודבוקים באהלה של תורה

ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאוד וגו', ושמע"ת אותיות ש"ם ע"ת. כי יש באדם נפש רוח נשמה חי' וצריך לצרפם ולטהרם בצירוף אחר צירוף בליבון היטב עד אשר ראוין לאור העליון כמו החותם שחותמו שקוע א"א לקבעו בדפוס כוון לחקוק אותיות אם יהי' עליו החלודה וצריך לזקקו ולטהרו היטב ולהסיר החלודה אז יעשה חותם. כמובן לפעולת אדם בפרטי חלקי נשמתו אשר נופח בו. והנה ת' הוא פסיעה לבר שנעשה בזה פסיעה שניכר להיות בחי' בר ר"ל בן למקום. והגם שאנחנו לבר ובחוץ בעוה"ז מ"מ נוכל להשיג המדריגה להיות בנים למקום. עי"ן כזה גי' ה"פ הוי"ה גי' ק"ל הרמז שיהי' קל בעניני הגופניות ולא יתגשם בו להיות על ידו כמשא כבד כ"א קל בגופניות. ואז תזכה ושמרת יתפרש שתוכל לשמור עצמך מכל ענייני הגופניות לבל תתגשם בהם ותהי' נשמר מלעילא גם כן. ובזה תוכל לעשות הכל בדרך הישר כמו המסרגל ומשרטט שיוכל לעשות הכתיבה על ידם ביושר כן ע"י אשר תזכך נרנח"י שלך תוכל לעשות הכל על צד היושר ותוכל לעשות אשר ייטב לך שבכל מעשיך אשר תעשה תביא הארה מלשון בהטיבו את הנרות ועי"ז תזכה ואשר תרבון מאוד. שיתרבה ממונכם כסף וזהב עד בלי די כי מאד רמז על ממון כדכתיב ובכל מאודך ופירש"י ז"ל בכל ממונך והבן

ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה וגו' לטוב לנו כל הימים לחיותינו כיום הזה. יבואר בהקדם הכ' אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמורו ודקדקנו על מה שכתוב הליכה בחקים ושמירה במצות. ונראה דהנה החקים רומזים לעולמות העליונים ע"ד הכתוב חוק וזמן נתן להם. והנה בעשיית המצות אנו ממשיכין הוויתו ית' לשרות על המצוה. כי מצוה הוא הוי"ה כנודע מ"צ בא"ת ב"ש י"ה ו"ה הוא כפשוטו. אבל בעשיית החוקים יכול לבוא למדריגה גדולה