אמרי צדיקים תקכב

ואינו מסכים בהתחייבות השכל, והחכמה נקרא קברות התאוה, כי מי שמדביק עצמו בחכמה בטלין ממנו התאות הגשמיות עכ"ל

בשם אדומ"ו זצוק"ל ממאגליצא. העיקר שהאדם ישגיח תמיד על גודל רוממות נשמתו, ויבוש מאד איך האדם שיש לו נשמה קדושה כל כך יעסוק בדברים הנבזים, וזה יותר טוב לתקן נשמתו מהזכרת יום המיתה, כמ"ש בס' נועם אלימלך על דברי חז"ל בא אחד והחזיק בה, שמחזיקו ואומר לו איך שאדם חשוב כמוך יעשה שטותים כאלה, ומקשה והא אמרת ד"א של אדם קונה שע"י הזכרת יום המיתה ירא מלחטוא, ומשני כיון שנפל וחטא כ"כ, גלה דעתו דבנפילה ניחא ליה שאין חושש כלל לנפילתו, לכן צריך לרומם אותו שעי"ז יתבייש מלחטוא, כשאחז"ל שרבי שאל אם יש בן לאותו צדיק ואמרו לו כל זונה שנשכרת כו', וסמכו וקרא אותו רבי עד שקבל ע"ע שלא יעשה הרע עוד, עכ"ל

עוד אמר מורי ז"ל ממאגליצא ע"פ מה רב טובך אשר צפנת, ליראיך, שהשכר מהמצות הם צפונים ומתכסים, רק פעלת שפעל הש"י שיראו בהתגלות החילוק וההפרש שיש להחוסים בך, נגד בני אדם, שכל העולם רואים הבהירות והקדושה שיש בהצדיקים, שאין רואים זה באנשים פשוטים

עוד אמר ע"פ כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון, שהאדם ישתוקק לקיים כל המצות בשלימות ושישיגו התכלית למה שנברא, אף אם נשמתו קטן מהכיל עבדות גדולה, אך ע"י השתוקקת לעבדות גדולה תגדל גם נשמתו

בשם אדומ"ו הק' אי"א זצוק"ל ממאגליניצא לפ' פרה איתא במדרש פ' חקת פ' י"ט ר"א בשם ר"ח אמר בשעה שעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה שיושב ועוסק בפ' פרה אדומה ואומר הלכה בשם אומרה רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים, אמר לפניו רבון העולמים יהי רצון שיהא מחלצי, אמר לו חייך שהוא מחלציך וכו', והקשה הרב מה זה שרצה משרע"ה שיצא מחלציו הלא אין הלכה כר"א, ועוד הקשה על מחכז"ל שלא נתגלה טעם פרה, הלא ר"מ הדרשן אמר טעם, ותירץ הרב ז"ל, דהנה בגמרא בכורות (דף י"ט ע"ב) במשנה הלוקח בהמה מן העו"ג וכו' רי"א וכו' פרה וחמור בנות שלש וכו' עיי"ש בתוס' מפ' אין מעמידין (דף כ"ד) דפחותה מבת שלש אינה יולדת, והנה ידוע מאחז"ל שלא חטאו בעגל שלא היו ראוים לאותה מעשה רק להורות תשובה לרבים, והנה חז"ל אמרו שפרה במרה נצטוו, ולפ"ז לא חטאו שאין לומר טעם ר"מ הדרשן תבוא אמו ותקנח וק"ל, ולפי ר"מ הדרשן חטאו ותבוא אמו ותקנח, וס"ל שלא נצטוו במרה, והנה במס' פרה פ"א ר"א אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים וחכ"א עגלה בת שתים ופרה בת שלש, והנה אם ישראל חטאו בעגל וצריכים לפרה שתבוא אמו ותקנח צריכה הפרה להיות בת שלש כי בת שתים אינה יולדת ואינה נקראת אם לקנח, ולדברי ר' אליעזר שפרה בת שתים אינה יולדת ואינה נקראה אם לקנח כדברי ר"מ הדרשן. ולפ"ז ר' אליעזר ס"ל שלא חטאו ופרה במרה נצטוו והנה כששמע משרע"ה מהקב"ה שר' אליעזר אומר פרה בת שתים, הבין שס"ל שלא חטאו בעגל כלל ואינם צריכים לאם לקנח והיה ר"א מליץ יושר על ישראל, ובשביל זאת אמר משרע"ה יהי רצון שיצא מחלצי עכ"ל

עוד אמר ז"ל דאיתא במדרש לך אני מגלה ולאחרים חוקה, והלך במחשבה אם נתגלה הטעם פ"א למשרע"ה למה אין אני יודע, ונפלה במחשבתי הפירוש, לך אני מגלה ולאחרים חוקה, אימתי אני מגלה לך, ולאחרים חוקה, היינו באופן שלא תגלה לאחרים, ויוכל להיות שבאם יתגלה לי הטעם פ"א אני אגלה לאחרים, וקבלתי עלי שלא אגלה לאחרים, ותיכף נתגלה לי טעם פרה דפח"ח. ע"כ ממורי הק' אי"א מוהר"ר חיים מאיר יחיאל זצוק"ל ממאגליניצא

מאדומ"ו הק' אי"א מוהר"ר אלעזר זצוק"ל מ"מ דק"ק קאזניץ, פרשת וישלח, ע"פ וישלח יעקב מלאכים פי' רש"י מלאכים ממש, אמר בשם אביו זללה"ה שידוע שמהתורה