אמרי צדיקים תקכג

ומצות שאדם עושה נבראים מלאכים ואותן המלאכים שלח יעקב, ואח"כ אמר ואני אומר שמהתורה ומצות שיש בהם ח"ו איזה פניה יש גם בהמלאכים ממש, ויעקב לא רצה באותן המלאכים ושלח אותם לעשו וזהו שפי' מלאכים ממש, ר"ל המלאכים שיש בהם ממש שלח אותם לעשו עכ"ל

בפ' אמור על פסוק שור או כשב או עז כי יולד וכו', אמר מורי ז"ל שאע"פ שיש לאדם מעלות, שור, רה"ק הסתכלות, או עז, שהוא בעל תורה כי אין עז אלא תורה, או כשב, בעל מדרגה, כי יולד, בעל משפיע, אעפ"כ אינו ראוי עדיין להיות מנהיג הדור, רק צריך להיות שבעת ימים תחת אמו, ר"ל לתקן הז' מדות, ומיום השמיני והלאה, ר"ל כשיגיע למדת השמינית אזי, ירצה לקרבן אשה לה', ר"ל לקרב בני אדם לעבודת השם

עוד אמר בפ' ואתחנן ע"פ ושמרתם ועשיתם אותם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, ועי' רש"י ועשיתם אותם כמשמעו, והתרגם יוב"ע פירש ותעבדון ית אורייתא, והקשה ז"ל הלא ידוע שגם בין העמים נמצאים שיודעים התורה, גם מה שפי' רש"י כמשמעו והתרגו' יונתן ותעבדון ית אורייתא, קשה האיך באפשרי לעשות תורה, ופירש מורי ז"ל כי ידוע שהאבות הקדושים היו יודעים כל התורה אע"פ שעדיין לא קבלו התורה, והוא מחמת שקדשו וטהרו רמ"ח אבריהם ושס"ה גידיהם שלא לעשות שום תנועה בלתי רצון הבורא ית"ש ומכל מעשיהם ודבריהם נעשה תורה וכן בכל דור ודור כל ישראל שהוא מתקן ומקדש ומטהר רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו נעשה תורה מכל מעשיו ודיבוריו ותנועותיו, אבל העו"ג אין זה ביכלתם

פ' תבוא אמר ע"פ והיתה נבלתך למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד, ידוע מאחז"ל ע"פ אם נבלת בהתנשא, אם אדם מנבל א"ע על ד"ת מתנשא, וזהו הפירוש, והיתה נבלתך, ר"ל אם תתנבל א"ע על ד"ת, למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ, ר"ל תשפיע להעולמות העליונים והתחתונים, ואין מחריד, ר"ל שלא יהי' שום קטרוג ודפח"ח

פ' יתרו אמר ע"פ פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב, ופירש התרגום יוב"ע ויפל מנהיג רב דבהון, ואמר מורי ז"ל שאם העולם תופסים דרך גבוה מכפי השייך להם אזי לוקחים ח"ו מהם הרב שלהם

בפ' פרה אמר על פייט 'לטהר 'טמאים 'לטמא 'טהורים באומר קדוש, ואמר שר"ת הם ל"ט, ולמפרע טל, שבאם ח"ו איזה אדם עבר עבירה שמחויב מלקות, הצדיק יכול לבטל זאת ועושה מאותיות ל"ט ט"ל, ואיזה צדיק יכול לעשות כזאת, באומר קדוש, צדיק כזה שאומר שמעצמו אין יכול לעשות כלום רק בעזר הש"י שהוא קדוש

תהלים (לב) אשרי אדם לא יחשוב ה' לו און, אמר בשם הבעש"ט שפירש אשרי לו לאדם שאם רגע אחת, לא יחשוב ה', היינו שהסיח דעתו מהדבקות בו ית"ש, יחשוב האדם לו לעצמו דבר זה און כדי לשוב ע"ז, והוא ז"ל אמר פי' ע"ז הפסוק כי ידוע מאחז"ל שאסור לת"ח להרהר ד"ת במבואות המטונפות והנה אם ח"ו קלקל מעשיו והולך בדבקו' הוא כמהרהר במבואו' המטונפו' כי הוא בעצם מבואות טינופת ר"ל וזהו און, וזהו פי' הפסוק, אשרי אדם לא יחשב ה' לו און, היינו אשרי לו לאדם שלא יחשב לו זה לאון מה שאינו מסיח דעת מדביקות, היינו שאינו בעצמו מבואות הטינופת ח"ו ודפח"ח [עיין בש"ע או"ח סי' תקע"א בבאה"ט]

פ' צו כתיב ואת כל העדה הקהל אל פתח אוה"מ, ואח"כ כתיב ויעש משה כאשר צוה ה' אותו ותקהל העדה אל פתח אוה"מ, צ"ל שהול"ל ויקהל העדה, שלשון ותקהל משמעו שמעצמם נקהלו, ואמר מורי ז"ל שנראה פירושו כי כאשר צוה השי"ת למשרע"ה והקהל את העדה חשב בדעתו האיך לעשות זאת להקהל את כל העדה, וגמר בדעתו להיות יושב בחדרו ולעשות כל מה שצוה השי"ת לעשות וממילא ותקהל העדה והבן היטב. ע"כ ממורי הק' אי"א מוהר"ר אלעזר זללה"ה מ"מ דק"ק קאזניץ

בשם אדומ"ו הק' אי"א מוהר"ר נתן דוד זצללה"ה משידלאווצי, איתא בגמ' כל