אמרי צדיקים תקיא

לפני הבורא ית', וכל מה שכתבתי הם כללים גדולים ונחמדים מפז רב וכל דבר ודבר הוא כלל גדול

איתא (ברכות ל"ה) הרבה עשו כרשב"י, הכוונה הוא שהיו רוצים לעשות סיגופים לעצמם כדי שיגיעו למדרגת רשב"י ולא עלתה בידם, ולא יכוין בעבודתו רק לעשות נ"ר להבורא ית' ולא שיבוא למדרגות, וכשרואה שעבודתו גדולה משל חבירו לא יתגאה כדאיתא באותיות דר"ע ואל יאמר אני גדול מחבירי

כלל גדול כשיחרפוהו ב"א על עבודתו בתפלה או שאר דברים לא יענה להם אפי' בדברים טובים כדי שלא יבוא לידי מחלוקת ולידי גבהות ושכחת הבורא ית' ואז"ל שתיקתו של אדם מביאתו לידי ענוה

לא יסתכל בפני ב"א אפי' כשמדבר עמהם כשמחשבותיהם אינם תמיד דבוקים בהבורא ית', כי ההסתכלות הוא פגם בנפשו, אבל בב"א כשרים שמחשבותם תמיד דבוקה בהבורא ית' יסתכל דוקא ויקנה קדושה לעצמו

בן אדם בכל יום יבוא לך נסיון חדש, הן חירופין וגידופין או היזק ממון, תראה שתהא מוכן לדבר מקודם ואז תוכל לקבל בשמחה ולא תבעט בהיסורין, גם תסבול כל היסורין והיזקות ר"ל

איתא בתנא דבי אליהו הוכח תוכיח את עמיתך, פי' חבירך בתורה ובמצות, אבל אותן בני אדם שאינם הולכים בתורה ובמצות אינו מחויב להוכיחן וכתיב אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך

ע"כ הנהגות מספר חיים וחסד מאיש האלהי מוהר"ר חיים חייקא זללה"ה

עוד שם כתיב אלישע אשר יצק מים ע"י אליהו, אם האדם אינו יכול להיות משיג עצם אהבת הבורא, ירגיל בתחלה באהבת מדות הצדיק, ואח"כ יכול לזכות לאהבת הבורא וז"ש אשר יצק לשון יציקה והעמדה, מים פי' שיבוא למעלת האהבה היה בא לו ע"י אליהו שקשר א"ע אליו, וז"ש ויהי נא פי שנים ברוחך אלי. פי' ע"י שני רצוניות שקשר א"ע באליהו וע"י השי"ת בא אליו הרוח

אר"י פ"א נכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו ז"ל כו' היה לך להתפלל כו' (ברכות ג'). ירושלים נק' ירא שלם וחורבות נק' הבינוני שידבק בצדיק ויכול להיות ירא שלם, הצדיק נק' דרך שמשפיע החכמה למטה. ור"י כשהיה מוכיח העולם היה צריך להוריד א"ע למקומם כדי להעלותם אח"כ, וז"ש אליהו ז"ל היה לך להתפלל בדרך כי בלא"ה כשיש צדיק בדור שמעלה א"ע לא"ס אז מעלה כל הנשמות עמו שרוצים לעבוד ה' כי כל ישראל ערבים זב"ז. וא"ל פן יפסיקוני עוברי דרכים שאינם רוצים כלל. שנדבקו בגופניות שאין להם נשמה כלל כדי להעלותם דרך כלל. חורבות ירושלים נק' ארציות ונק' מחשבות זרות וכשבאו אל הצדיק להעלותם עד שמעלה אותם לא יבואו לו עוד וע"כ נכנס לחורבות ירושלים לדבק אותם לשרשם דהיינו א"ס

במעלי שבתא הוא התכללות העולמות וכל הנשמות יש להם עליה לא"ס אך אם א"א להיות להם עליה יקשרו עצמן בהצדיק חי עלמין שנק' זה כמשז"ל (ברכות ז') כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה וז"ש (אסתר ב') ובזה הנערה באה אל המלך כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה וגו' כשיקשור א"ע עם הצדיק ויהיה לו עלייה בשבת עד א"ס, עי"ז יכול להמשיך שפע עד בית הנשים עד זה העולם שנק' בית הנשים מלשון נשים ושכחה. וה"פ ובזה עם הצדיק. הנערה. מי שמנוער באה אל המלך. לכן יראה כל אדם לקשר א"ע עם הצדיק כי ההתקשרות יש יכולת ביד כל אדם

איתא באבות פרק ו' מגלין לו רזי תורה פי' כי באותיות גנוז האור וכשרוצה להתקשר בהקב"ה אז מגלין לו את האור שבאותיות וזהו לשון מגלין כי האור מכוסה באותיות

האותיות הם כמו כלי שקורין שפאקטיוו והוא נקרא אספקלריא המאירה שמביטין בו למרחוק כן הרוצה לראות הבורא ית' יראה אותו ע"י האותיות דהיינו שישים כח א"ס