אמרי צדיקים תקו

קוב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל לתקן שורש מצוה זו במקום עליון, והוא מכוין בדעת רשב"י הקדוש ורבינו יצחק לוריא הקדוש. ויהי נועם וכו'

מס' שער היחודים, שאלתי למורי זללה"ה על מה שאומרים כי מי שאינו ישן כלל כל הלילה שנחשב לו כמו כרת, והשיב לי, מורי ז"ל שכן הוא האמת שמי שהוא ניעור כל הלילה ואינו ישן כלל ועוסק בתורה אם הוא חייב כרת על איזה עבירה שעשה מחייבי כריתות, נחשב לו אותו הלילה כמו כרת, ובלבד שילמוד בלילה ההוא בענייני עבירה שעבר שחייבים עליה כרת

ענוה גי' סמ' לרמז מי שיש בו ענוה אין סמ' שולט בו ואין יכול לקטרג עליו, ושמעתי ממהר"א הלוי שלכן אומרים מזמור לדוד ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני במזמור קל"א לרמוז ע"ז כי מי שאין בו גאוה אין סמ' שעולה קל"א שולט בו, ע"כ

מדרש רבה פ' י"ד על פ' דברי חכמים כדרבונות, מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מפי קטן שבישראל יהא בעיניו כשומע מפי חכם שבישראל ת"ל והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי ולא כשומע מפי חכם אלא כשומע מפי חכמים שנאמר וגו' ולא כשומע מפי חכמים אלא כשומע מפי סנהדרי גדולה וכו' ולא כשומע מפי סנהדרי גדולה אלא כשומע מפי משה ולא כשומע מפי משה אלא כשומע מפי ה' שנאמר נתנו מרועה אחד, ושלמה המלך ע"ה למד לאדם דעת מן הנמלה השפלה, ומן הכל יכול אדם ללמוד ואמרו ג"כ במדרש קהלת (דף ס"ט ע"ב) יהיה בעיניך דור שבא כדור שהולך, שלא תאמר אלו היה ר"ע קיים הייתי קורא לפניו אלו היה ר' זירא ור' יוחנן קיימים הייתי שונה לפניהם ע"ש

מס' מעבור יבק בענין יסורין מכפרין עונותיו של אדם מביא שנאמר למהרר"י קארו זצ"ל כי כל כך זוכה האדם ביסורין הבאים עליו כשסובלם בסבר פנים יפות כמו שזוכה בעשיית המצוה, והטעם שע"י היסורין הגוף מתחלש שהוא כח הטומאה, כי הגוף מעור הנחש, פי' חומריי ונוטה לרצון הנחש השולט בעוה"ז והכסיל אוכל את בשרו דוקא ולא הנשמה ח"ו, ובזה מזדככת הנפש מטומאתה ונשארת טהורה ונקיה ומוכנת להתלבש מכתנות אור דשבקת בגן עדן התחתון שהיתה לבושה בהם אחר רדתה מהיכל לבנת הספיר בעת אשר נשתהתה שם בגן עדן ומזדווגים שם נפש הזכר ונפש הנקבה זמן מה ומזיווגם נוצר להם כתנות אור, ועל זיווג זה ראשון בגן עדן אמרו בגמרא מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת וכו' עד בואה לעוה"ז, ואם זוכה לחזור שם מתלבשת עוד בהם בתוספת עילוי כי עתה הרויחה אותם ונוטלת ומתלבשת משלה באורות ההם קודם עלותה לג"ע עליון והם דוגמת כתנות אור שהיו לאדם וחוה שם, ועל הכוונה הזאת אשרי המקבל עליו דין שמים באהבה, כי כאשר ייסר איש את בנו אלהינו מייסרנו, ואמרו במדרש רבה על פסוק אחת לאחת למצוא חשבון, אדם נכשל בעבירה שחייבין עליה מיתה בידי שמים מת שורו אבדה תרנגולתו נשברה צלוחיתו נכשל באצבעו, החשבון מתמצה, שכמו שהאב הרודה את בנו ורב תלמידו, מכוין להכות ולחבוט חביטו על אותו כח של היצה"ר המתעהו, ולכן אמרו במדרש רבה פ' ז' חבוט חבוטך דהיא טבא בקילטא, וכתיב ייסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך, כדוגמא זאת הם היסורין הבאים מאת פני השם על בשר אדם ועל עור הנחש כנזכר, ואמרו בב"ר פ' מ' על פ' טרף נתן ליראיו, טירוף נתן ליראיו בעוה"ז, אבל לעוה"ב יזכור לעולם בריתו, ובפ' צ"ב אמר רבי אלכסנדרי אין לך אדם בלא יסורין אשריו לאדם שיסורין באים עליו, ובויקרא רבה פ' ל"ב אמר כי הצדיקים ביציאתם מג"ע ורואים הרשעים בגיהנם, נותנים שבח והודאה להקב"ה על היסורין שהביא עליהם בעוה"ז הה"ד אודך ה' כי אנפת בי

עוד שם אין הקב"ה דן את האדם אלא בפמליא של מעלה שלעולם פותחין בזכות, ולכן נקרא ההיכל שבו