אמרי צדיקים תקז

הסנהדרין הקדושים היכל הזכות, לא כן היכל שכנגדו בקליפ' הפותחים לעולם בחובה, וכשהקב"ה גומר הדין אין מי שישיב עליו שנא' והוא באחד ומי ישיבנו

ויש עוד בקדושה בית דין תחתון וב"ד עליון ודין האדם הוא בעליון דנפיש רחמי, עוד אמר כי הנפש החוטאת היא תמות דצריך אדם למרק המשחית שעשה, ביסורין, ותשובה מועלת ואינה מבטלת הגזירה כולה אלא ביסורין שיקבלם עליו מעט מעט, ובזה יתמוגג המשחית, ותשובה גורמת חלישת כח המקטריגים ע"ד עת אשר שליט אדם באדם, אדם באדם דקדושה, לרע לו דאדם בליעל ע"ש, ודימו שליטת החיצוני בכח הקדושה לחיה גדולה שבלעה אדם מזויין ולא חבלו בפיה להיותה גדולה הרבה, וזהו ס' והלבנון באדיר יפול, והאדם הזה שלא חובל בפיה יש בידו חרב פיפיות וירד לתוך מעי' של חיה זו והחרב בידו ובעודו בתוכה משחי' בני מעי' בחרבו הקשה, הנה ששליטתה בו הוא לרע לה בסוד ותבאנה אל קרבנה ומראיהן רע וגו' כמו כן התשובה גורמת חלישות כח במקטריגים, ולכן השב מאהבה יש לו שכר על כל עון כאלו עשה שתי מצות, האחד החטא עצמו שנתהפך למצוה ומלאך רע נעשה טוב, הב' המלאך החדש המתהווה מהתשובה פרטית שעושה לכל עון וזה כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאותיה, כפלים נחמות ולכן נחמו נחמו עמי

עוד שם וז"ל מובא בזוהר מאן דלא ישגא בחוביה דחיל מאינון ימי רע דיצה"ר, והזהיר על עונות דאדם דש בעקביו על דרך למה אירא בימי רע וגו' ע"ש, ונמצא כי הוגד טעם למה עונות נעשו כזכיות למי ששב מאהבה, והוא כי חובא דחב בר נש יתיב קמי קב"ה ואוליף עליה חובא, ואמר פלוני עבד לי ביום פלן, וכד תב מההוא חובא, הא איהו בגרמיה מכריז קמי קב"ה ואמר פלוני דעבד יתי ביום פלן תב בתיובתא מני, אשתכח דחובא גופיה אוליף עליה זכות, והיינו כי נרצה עונה, דעון גופיה מרצה קמי קב"ה עליה כי לקחה וגו', וע"ד קב"ה יהיב ליה כפלים והקב"ה מוותר חובין לבר נש, ומאי דאמרי כל האומר הקב"ה ותרן יוותרון מעוהי, ה"מ כד לא חייבין, אבל חייבין ומתחרטין ותוהין על הראשונות, קב"ה שביק לון יהיב לון אגר טב

הנהגות טובות

מהרב הגאון החסיד הקדוש מוהר"ר מנחם מענדל זללה"ה מק"ק וויטעפסק בעהמ"ח ספר פרי הארץ

א) ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קי"א) כתיב ובעבור תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (פ' יתרו) ודרשו רז"ל (נדרים דף כ') זה הבושה, כי הבושה מביא לידי יראה מלפניו ית' ולהתבייש תמיד בבושה גדולה ויראה מלפניו ית"ש שמלא כל הארץ כבודו, וחוקר כל הנסתרות וצופה ומביט על כל התנועות, ולהתבונן דבר זה מאד כמ"ש בש"ע או"ח (סימן א') שויתי ה' לנגדי תמיד, ולקיים מה שאמרז"ל (ברכות דף ס"ג) איזהו פרשה קטנה שכל גופי התורה תלויים בה הוי אומר בכל דרכיך דעהו (משלי ג') להיות כל מעשיך אכילה ושתייה ושינה ומשגל הכל לעבודת הבורא ית"ש שלא יהי' אצלו רק מה שהוא הכרח כמבואר בשו"ע שם (סימן רל"א)

ב) להזהר מאד מביטול תורה, ולהתמיד בכל מה דאפשר, ולקיים לא ימוש אפר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה וגו' (יהושע א'), אך להזהר שיהיה הלימוד לשמה בדחילו ורחימא, כי אורייתא בלא דחילו ורחימא מיד וישמע ה' ויחר אפו: ג) לידע לפני מי הוא אומר הדברים האלה ואיזה הדברים הוא אומר כי אורייתא וקוב"ה כולא אד, רק שיהי' לשמה: ד) לידע הדרך אשר ידבק בה האדם בו יתברך: ה) להזהר מאד מלימוד שלא לשמה שלא יעשה ח"ו סם המות, ולהיות זך ונקי בלי שום מחשבה זרה: ו) ללמוד בכל יום תנ"ך עד שירגיל בהם: ז) ללמוד בכל יום משניות ולתקן מה שפגם: ח) ללמוד בכל יום גמרא שהגמרא בעיון משבר הקליפות, אך שיהי' לשמה: ט) להזהר מאד ללמוד ספרי מוסר, ובפרט ס' הקדוש ראשית חכמה מיניה לא תזוע ולהתבונן המוסר