אמרי צדיקים תצה

מכניס ממונו, ר"ל הממון שהוציא לצדקה קשה איפכא איך משיב ואומר לא יועיל הון ביום עברה, למה לא יועיל הממון שהוציא לצדקה, ועוד אם קאי על הממון שהוציא לצדקה א"כ איך קאמר אח"כ מכנים מעשיו הטובים היינו הך וכי הצדקה אינו מעש"ט, ואיך עושה חלוקה אחרת בפני עצמה מאחר שהכל דבר אחד

אמנם נראה שהענין הוא כך, כי זה האדם פיקח הוא בדעתו וחושב מחשבות להנצל כי אמרו רז"ל ג' דברים מקרעין גזר דינו של אדם צעקה צדקה ושינוי מעשה, ולכן כאשר אדם זה ראה עצמו אחוז בחבלי המיתה ותקרב נפשו למות אז נתן אל לבו אלו הדברים שהן מקרעין ג"ד, ולכן הוא מכנים ראשונה לבניו ולבני ביתו וכוונתו שהם יבקשו עליו רחמים לפני הקב"ה ולכן אמר להם בבקשה מכם הצילוני, ואינו אומר כך בחלוקות אחרות לא בענין הממון ולא בענין מעשים טובים רק הצילוני סתם וכאן אמר בבקשה מכם הצילוני, ר"ל שהגיד להם שרצונו שהם יצילוהו ע"י הבקשה והתפלה כי צעקה מקרע גזר דינו של אדם, והם משיבים לו ואומרים ואין שלטון ביום המות, כי אמרו חז"ל לעולם יקדים אדם תפלה לצרה שנא' היערך שועך לא בצר כי אז קורע גז"ד, אמנם אם יעשה כך ביום המות עצמו לא יועיל לו להיות נקרע גז"ד וזהו שאמר אין שלטון ביום המות, ר"ל באותו יום אין מי ששולט להסיר ממנו המות והיינו מה שאמר ג"כ בפסוק ואתחנן אל ה' בעת ההוא, ר"ל לפי שהתחנונים אלו שעשה משה רבע"ה היה בעת ההוא בשעה שנטה למות ולכך לא הועיל לו, ולכן אח"כ מכניס ממונו אחר שראה שלא יועיל לו ענין הצעקה, עכשיו חזר לתפוס דרך אחרת ומכניס ממונו ואמר הצילוני, ר"ל לעשות צדקה מממונו אדעתא להנצל מן המות אחר שידע דליכא איסור בדבר שהרי אמרו רז"ל האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, והוא משיב לא יועיל הון ביום עברה, כי אע"ג שצדקה מקרעת גז"ד של אדם, היינו שאם יעשה צדקה בהיותו בריא אולם, אמנם אם יעשה צדקה ביום עברה עצמו בשעה שנוטה למות לא יועיל לו הונו כל כך, ולכך כאשר יראה שהשני דברים שמקרעין גז"ד של אדם שהם צעקה וצדקה לא הועיל לו, אח"כ מכניס מעשיו הטובים וא"ל הצילוני, והיינו המעשים טובים שעשה כבר בהיותו בריא כי אלו בלי ספק יצילוני, אומרים לו חייך הרי אנו מקדימים לפניך שנאמר והלך לפניך צדקך עכ"ל

ולע"ד נראה עם מה שקבלתי מפי סופרים ומפי ספרים הביאו ג"כ בספר חסידים שאם אדם מבקש על חולה לפני המקום ואומר נפשי תחת נפשו, ימות הוא במקומו, והחולה יקום וחיו יחיה, ולכן אין לאדם לומר על שום חולה כך, והנה זה עצמו הוא מה שמבקש החולה מבניו ומבני ביתו בבקשה מכם הצילוני מדין המות הרע הזה כלומר בבקשה מכם להקב"ה שתבקשו ממנו להיות נפשכם תחת נפשי וע"י כך הצילוני מדין המות, והם משיבים לו דאין שלטון ביום המות, דזהו דוקא מועיל כשאדם מעצמו בחפצו ורצונו אומר כך וכפי אמיתות כוונתו נעשה בקשתו, אבל לא בדרך שליטה לגזור על אדם בכח בדרך שליטה שיאמר כך בעל כרחו כי אינו מועיל כלום. וכשרואה כך מכניס ממונו ואומר הצילוני אין הכוונה שמדבר עם הממון עצמו שיצילוהו שאין שוטה שיאמר כך, אלא פי' מכניס ממונו להנצל על ידה, כגון שיתנו אותם לאיש אשר הרבה בתירה ובמצות, שבשביל הממון יתן לו חלק בלימוד ובמצות שעשה שיחשבו כאילו הוא בעצמו עשאם, והוא משיב לא יועיל הון ביום עברה, כלומר בשלמא אם הוא בחייו היה נותנם לאחר כדי שילמוד ולחלוק עמו כזבולן ויששכר אז מועיל להיות צל הכסף בצל החכמה, אמנם אם לאחר שלמד האדם יאמר לו איש קח כסף כדי לחלוק עמך בשכר תורתך ומצותיך שעשית כבר אינו מועיל דכתיב אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו כמארז"ל, וכשראה כך מכניס מעשיו הטובים, כלומר מעשיו שעשה בעצמו והם ההולכים לפניו ומצילים אותו שנאמר והלך לפניך צדקך: