אמרי צדיקים תצד

ז' שנים טובות אימתי אתה מבקש אותם עכשיו או בסוף ימיך. ואמר לאשתו ומה אתה אומר. אמרה לו לך אמור לו הבא אותם עכשיו. הלך ואמר ליה הבא אותם עכשיו, אמר ליה לך לביתך ואין אתה מגיע לשער חצרך עד שתראה ברכה מצויה בבית וכן הי' שהיו יושבים בניו לחפש בידם העפר ומצא ממון כ"כ שיוכלו לזון ממנו ז' שנים וקראו לאמם ולא הגיע לשער עד שיצאת אשתו לקראתו וסיפרה לו, מיד הודה להקב"ה ונחה דעתו עליו, א"ל אשתו כבר המשיך עלינו הקב"ה חוט של חסד ונתן לנו ממון לזון ממנו ז' שנים נעסוק בשנים הללו בג"ח שמא הקב"ה מושך הממון מאצלנו, וכן עשתה ג"ח, וכל מה שעשתה ג"ח בכל יום ויום: אמרה לבנה הקטן כתוב כל מה שאנו נותנים וכן עשה, לסוף ז' שנים בא אליהו ז"ל ואמר לו הגיע העונה ליטול כל מה שנתתי לך, א"ל כשנטלתי לא נטלתי אלא מדעת אשתי, אף כשאני מחזיר איני מחזיר אלא מדעת אשתי, הלך אצלה ואמר לה כבר בא הזקן ליטול את שלו אמרה לו לך אמור לו אם מצא אחרים שנאמנים יותר מאתנו תן להם פקדונך וראה הקב"ה דבריהם וג"ח שעשו והוסיף להם טובה על טוב לקיים מה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום

מובא בס' יש נוחלין וז"ל למי אוי למי אבוי למי שיעזוב ממון הרבה ויוליך עמו עונות הרבה ולא עשה טובות מממונו, עליו נאמר עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו כי בשעת פטירתו אין מלוה אותו כל הונו להליץ בעדו כי אם תורה ומעשים טובים

מובא בס' שבט מוסר וז"ל בני במקום שתניח ממונך כדי שתתקשר נפשה של אשתך בנפשו של איש הלוקחה אחר מותך פזר אותו ממון לצדקה כדי שתתקשר נפשך עם השכינה, וכי יש שטות גדול מזה לטרוח כל ימי חייך להפריד נפשך ולהרחיקה מצרור החיים כדי לקרב ולדבק גוף אשתך בגוף איש אחר, שעל ידי הממון שטרחת להיות קובץ על יד, כולם קופצים אליה לקחתה, וגם היא מכח ממונך שהנחת לה מתאמצת ללכת עם מאהביה

מספר סם חיים על פסוק אל תיגע להעשיר ר"ל להעשיר לאחרים, שלפעמים מניח אדם עושרו לנושא אלמנתו ועל כן לא תיגע להתעשר, וזהו סכלות בני אדם שממונו אשר יעזוב לאחרים חביב עליו יותר מנשמתו העניה והאומללה ואינו מפזר ממונו לצדקה כדבעי למעבד לפום גמלא שיחנא כדי שתלך צדקתו לפניו לשומרו בדרך מכל אותם כתות מלאכי חבלה אף וחמה ומשחית אשר כל האויר מן הרקיע לארץ מלא מהם, ובהכרח צריכה נשמתו לעבור אותם חיילות וכחות הטומאה ופוגעין בה ומעכבים עליה הדרך ומצערין אותה בכל מיני צער ועינוי ר"ל ואז צדק לפניו יהלך לשומרו בדרך וזהו שאמר יש רעה חולה אדם אשר יתן לו האלהי"ם עושר ונכסים נפשו לא תשבע מן הטובה, נפשו דייקא, אוי ווי זכור נא למי היית טרח ועמל כל ימיך הלא על עולם שאינו שלך

ספר תורת חכם על מאמר ג' שותפים יש לאדם בניו ובני ביתו, וממונו ומעשיו הטובים, בשעת פטירתו מכניס בניו ובני ביתו ואמר בבקשה מכם הצילוני מדין המות הרע הזה והם משיבים ואומרים אין שלטון ביום המות לא כך כתיב אח לא פדה יפדה איש, והוא מכניס ממונו ואומר הצילני, משיב לא יועיל הון ביום עברה, והוא מכניס מעשיו הטובים ואומר להם הצילוני והם אומרים חייך עד שלא תבא הרי אנו מקדימים לפניך שנאמר והלך לפניך צדקה

הקשה הוא ז"ל וז"ל ראוי להעיר על זה המאמר, חדא מי פתי יסור הנה בדעתו להנצל מן המיתה, הלא אבות העולם וכל הצדיקים מיום בריאת העולם לא הנצלו ואיך הוא רוצה להנצל, וביותר קשה מה שאמר אח"כ מכניס ממונו ואמר הצילוני איך עולה על דעתו שהממון יכול להצילו, אם הבנים ובני ביתו לא יוכלו להצילו איך יועיל לו דבר שהוא דומם אוי האומרים לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם, ואם נאמר שמה שאמר