עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אמרי צדיקים

אמרי צדיקים תעט

Imrei Tzadikim 479 · אמרי צדיקים · free full Hebrew text

Open in the reader →

על עפר יעקב, ועל מספר רובע ישראל, שיכניס המ"י שהוא בינה אל עפר יעקב שהוא הגשמיות וסוד העפר ואל המספר שהוא התחלקות ויהי' הכל אחדות אחד אור פשוט אור עצמות א"ס ב"ה ולא שני חלקים מחמת עביות וחומריות הגוף, וזהו ג"כ סוד הכתוב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, כי אלה מרמז סוד אברהם יצחק ויעקב שהם בסוד אריה שור נשר מד' חיות הנושאות את הכסא, וצריך לקשר ולדבק עצמו תמיד אל השורש שממנו מקור מחצבתו כי נשמות ב"י נחצבות מתחת כסא הכבוד ית' בסוד אדם שבד' חיות שהוא המובחר שבד' חיות ולחבר המי שהוא סוד הבינה עם אלה שהם הג' חיות הנשארות וישכון עליו השי"ת כשיהיה מוכן ע"י זיכוך גופו וחומרו שיהיה כסא לשכון עליו השי"ת, וזהו וראו מי ברא אלה, שיראה שיחבר המי עם אלה שיהיה בסוד ד' חיות כנ"ל, וזהו שאו את ראש כל עדת ב"י למשפחותם וכו' ר"ל שאו הוא לשון התנשאות, שיראה משרע"ה להגביה ולהנשא את ראש ב"י, ר"ל את נפש רוח ונשמה של עדת ב"י הנתונים במוח ובראש בזיכוך חומרם וגופם, למשפחותם משפחה הוא לשון חיבור ודיבוק כמו מספחת, היינו שיחבר וידבק את נר"נ של בנ"י בזיכוך גופם, לבית אבותם, שהוא סוד אדם דלעילא המובחר שבד' חיות הנושאות את הכסא כי נשמתם ומקורם הוא מן המקום ההוא, ויהיה כחשכה כאורה שיאיר הגוף כמו הנשמה ומלאך רע בעל כרחו יענה אמן בסוד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, וזה לבית אבותם שיגביהם אל השורש סוד אדם דלעילא, וזה שכתוב את ראש לשון יחיד כי למעלה הוא אחדות פשוט ויהיה כמו כן למטה יחדיו יודבקו הכל אל סוד א"ס ב"ה אחדות אחד אמן כן יהי רצון

בשם הרב ר' פנחס מאוסטראה, רב פפא הוה סליק בדרגא אישתמיט כרעא בעי למנפל אמר השתא כן אחייב מאן דסני לן כמחללי שבתות וכעובדי עכו"ם, אמר ליה ר' חייא בר רב מדיפתא לרב פפא שמא עני בא לידך ולא פרנסתו, ולהבין דבר זה האיך רמז לנו באורייתא שעל ביטול צדקה מגיע זה העונש, ואמר הרב שיש רמז באורייתא שהנגינה של פתוח תפתח את ירך הוא דרגא תביר ודפח"ח

שמעתי מכבוד אבי מורי מוהר"ר ישראל זללה"ה מרוזע שצדיק עם שבת הוא על בחינה אחת, היינו שבת הוא חיות מכל השבוע, כשיש לאדם איזה חסרון בעבודתו בכל השבוע, כשבא שבת קודש ישיג שלימות על חסרון שלו, וזהו פירוש בא שבת בא מנוחה, כי איש הישראלי אין לו מנוחה תמיד, כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, ובכל שבוע ושבוע ישיג חסרון אחר, אך כאשר בא ש"ק ישיג מנוחה על חסרון שלו, וצדיק ג"כ כי כל איש הנוסע אל הצדיק נודע לו החסרון שלו, וכשיהיה אצל הצדיק יהיה מובטח שבוודאי הצדיק יעשה לו טובה גדולה להשלים החסרון שלו ודפח"ח

אמר על פסוק כי שבע יפול צדיק וקם (משלי כד) כי יש ב' בחינות א' בחינת עומד וזה בחי' מלאך, ב' בחי' הולך וזה בחי' צדיק, ובזה גדול האדם מן המלאך, ועוד יש ב' בחי' נפילה בהצדיק ח"ו, אחד שנופל ממדרגתו עד למטה ח"ו, בחינה ב' כי צריך תמיד להיות בבחי' הולך, אך אם הוא נופל ממדרגת הולך ולא נשאר רק בבחינת עומד זה ג"כ נפילה אצלו, ואעפ"כ צדיק נקרא וזה פירוש הפסוק כי שבע יפול צדיק וקם, אפילו שבע פעמים יפול הצדיק ממדרגתו, אך עכ"פ נשאר בבחי' וקם, היינו בבחינת עומד, ג"כ נקרא צדיק, כי עכ"פ נשאר בבחי' מלאך, וזה פירוש הגמרא אם הרב דומה למלאך ה' צבאות וכו', רצה לומר כשאפילו נופל ממדרגתו עכ"פ נשאר בבחי' עומד ודומה למלאך, תורה יבקשו מפיהו, ואם לאו פירוש שהנפילה שלו הוא עד מדרגה התחתונה, ר"ל שלא נשאר בו אפי' מדרגת עומד, אל יבקש תורה מפיהו, ולכן הצדיקים הראשונים כשהיו צריכים להטיב לעולם היה ע"י תורה ותפלה כי העולם היה בבחינות גדלות, אבל עכשיו שהעולם הוא בבחי' קטנות,