אמרי צדיקים תעח

ונמנה בראשונה, ובעבודתו וזיכוך חומרו וגופו יכול להגיע לאדם דלעילא הגבוה והרמה ביותר מהשלשה חיות הנושאות את הכסא שהם גם כן גבוהים ורמים מן המלאכים ושרפים כו' כנ"ל בסוד יעקב חבל נחלתו, שבנענוע קצה התחתון מנענע לאדם דלעילא שהוא למעלה משלשה החיות שישכון עליו השם ית' להיות בסוד הכסא, וזה כמראה אדם עליו מלמעלה, שמחמת עבודתו וזיכוך חומרו וגופו מתאותיו, יכול להגיע למדרגת אדם דלעילא הנושא את הכסא והוא למעלה ונמנה בראשונה בד' חיות הנושאות הכסא, וזהו שנשמות בני ישראל נחצבות מתחת כסא כבודו יתברך בסוד אדם הנושא את הכסא, וכן יש באדם מדרגה פחותה שאין למטה הימנה כי זה ידוע שיש ארבע יסודות ארמ"ע והעפר הוא יסוד הגרוע והמעובה מכולם, וגופו של אדם נבנה ונברא מן יסוד עפר בסוד וייצר את האדם עפר מן האדמה, ואדם יסודו מן עפר הגרוע והפחותה שבד' יסודות, נמצא שבאדם יש חדא לטיבותא שאין למעלה ממנו, וחדא לגריעותא שאין למטה ממנו, שאם ייטיב דרכו ללכת בעבודת השי"ת בזיכוך חומרו, אזי יכול להגיע למעלה ומדרגה יותר מהמלאכים כו' כנ"ל, ובהיפוך ברוע מעשיו, אזי יכול ח"ו לירד לנוקבא דתהום רבא שחומרו נלקח משם מן יסוד עפר, והכל הולך אל שורשו ומקורו, וזה עבודת האדם כל ימי חייו להפוך החומר שלו לצורה בזיכוך חומרו וגופו ולהכניס האור אל החושך שהחושך יאיר גם כן ולא יהיה שום פירוד והבדלה ביניהם, וזהו ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, כי כל מקום שנאמר ויהי הוא לשון צער, לבד מה שנאמר כאן במעשה בראשית שהוא לשון שמחה, כי האדם צריך להכניס את האור המכונה בשם בוקר בזיכוך מדותיו וחומריות גופו שיהפוך החשכות המכונה בשם ערב לבוקר שיאיר החושך כמו אור כחשכה כאורה ולהיות ליום אחד, ומלאך רע בע"כ יענה אמן ויתהפך לטוב, בסוד וירא אלהים את האור כי טוב, וזה סוד שיעקב ובניו קראו גלעד, גל הוא התגלות אלהות שאצלם היה בהתגלות בלי שום מסך ומבדיל (בלי שום מיצר ודוחק) כי גופם וחומרם היה בתכלית הבהירות והזהירות בסוד אדם דלעילא עד שהאירו בבני לבן שנתחברו יחדיו והאירו בם הארה גדולה כ"כ עד שבע"כ הודו כי מלאך רע בע"כ יענה אמן וקראו לו יגר שהדותא, כי יגר הוא לשון מיצר ודוחק והעידו שאפי' במקום שהוא חושך ואפלה שהם תאוות החומריות וגוף העכור גם שם יכולים להשיג התגלות ופרסום אלקותו בזיכך חומרו וגופו בסוד הכתוב ויהי ערב ויהי בוקר כנ"ל, וזהו ג"כ כוונת הכתוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, שמים כינוי לחכמה עילאה אור אלקותו שנמשך מאותיות שם הוי"ה אור עצמות א"ס ב"ה שהוא לה', צריך אדם דלתתא בזיכוך חומרו להאיר ולהכניס הארה ובהירות שיאירו יחדיו בשוה כמו האור העליון בסוד הכתוב ויהי ערב ויהי בוקר וכו' כנ"ל, וזהו והארץ נתן לבני אדם שהוא סוד העפר כנ"ל שיאיר ג"כ כמו השמים שמים לה' יחדיו ידבקו ומלאך רע בע"כ יענה אמן, וזהו ג"כ סוד הכתוב אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח, רוח המושל הוא כינוי לאור אלקותו חכמה עילאה הגבוה הרבה מגוף החומר העב וע"כ נקרא בשם מושל, וזה שאמר אם רוח המושל וכו' כנ"ל, וזהו לשון תעלה עליך שהוא באקראי, וע"כ מזהיר מקומך אל תנח, היינו מקומך שהוא סוד עפר שנברא ממנו הגוף והחומר, אל תנח, היינו שתראה לזככו ולבררו בתכלית הזיכוך והבהירות מתאוות הגשמיות שיאירו גם כן שניהם בשוה, ותהיה זאת בקביעות ולא בדרך ארעי כהוראות לשון יעלה, וזהו מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, מי הוא בינה בסוד נ' שעולה במספר מ"י, ולזה אמר מי מנה, אם הגעת למעלת ומדרגת מי שהוא סוד הבינה, אזי תראה לזכך ולברר הגשמיות ועביות שבגוף שמכונה בשם עפר יעקב, שיאיר בבהירות וזהירות כמו המעלה ומדרגה של מ"י שניהם בשוה ויהיה בסוד האחדות ולא בסוד המספר שהוא התחלקות, ותיבת מ"י שבתחלת הפסוק הולך על שניהם