עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אמרי צדיקים

אמרי צדיקים תנז

Imrei Tzadikim 457 · אמרי צדיקים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אין לנו אפי' בן אחד, השיב לה אלישע ואמר בתי מפני שהן נוהגים בעצמם טבילה בשעה שעולין למטה, ומטבילים ומקדישים הם ונשיהם, ואמרה לו אשתו אדוני נעשה כן גם אנו נוהגים בעצמינו כך, מיד קבלו על עצמם לטהר ולקדש, פעם אחת עלתה לבית הטבילה אל המקוה וטבלה ועלתה מבית המקוה וראתה לפניה חזיר, חזרה עוד פעם אחרת לבית הטבילה וטבלה, וכשעלתה משם ראתה לפניה גמל, חזרה עוד פעם אחרת וטבלה ועלתה, וכן מצאה פגעים רעים הרבה פעמים ועשתה בכל פעם ופעם שמצאה פגעים וטבלה עד מ' פעמים, לסוף מ' פעמים אמר הקב"ה לגבריאל רד ועמוד לפני צדקת זו ותתעבר זו הלילה שעתידה לצאת מהם בן זכר וצדיק גמור ור' ישמעאל שמו והוא עתיד להיות כהן גדול לפני, באותה שעה ירד גבריאל המלאך ונתעטף וקישט את עצמו כחתן ועמד על פתח המקוה, ומכאן אתה למד שצריך אדם לקשט את עצמו בבגדים נאים ולטבול גם הוא ולטהר עצמו במים פושרין בשעה שהן עולין למטה, וכשאשתו עולה מבית הטבילה ילך כנגדה לפניה באותה שעה, וכשעמד גבריאל על פתח המקוה נדמה לה כדמות אלישע בעלה והיא ראתה אותו והלכה לביתה ונתעברה באותה הלילה בר' ישמעאל כהן גדול, וכשנולד רבי ישמעאל היה דמותו כדמות גבריאל המלאך ונעשה גבריאל סנדק לרבי ישמעאל וכל זמן שהיה רוצה לעלות לרקיע היה מזכיר את השם והיה עולה וגבריאל היה מספר לו כל מה שהוא רוצה ולא עוד אלא שהראה לו כל גנזי ישועות ונחמות כל מה שעתידין להיות על ישראל, וכן אתה למד מרב גידל ומר' יוחנן דהוו יתבי על שערי טבילה כו', ועל כל זאת צריכה האשה שהיא מזדהרת בעצמה אימתי בזמן שהיא טובלת אם חזרה ופגעה בכלב ואם יש בה יראת שמים לא תניח לבעלה לשמש עמה באותה הלילה שלא יעמדו בניה מכוערים ופניהם כדמות כלב עד שתחזור ותטבול פעם שניה, ואם חזרה ופגעה בחמור אין לה רשות לבוא לשמש עם בעלה שלא יעמדו בניה טפשים עד שתחזור ותטבול פעם שלישית, ואם פגעה בעם הארץ אסור לשמש עם בעלה באותה הלילה עד שתחזור ותטבול, ואם חזרה ופגעה בסוס תעלה ותשמש, אלו הם שבניהם דומין לכלב אותם שהולכין בשוק ואוכלים והרוק שלהן יורד על זקנם ולשונם נפסק מלדבר ואם ראיתם איש במדה זו דע כי בשעה שטבלה אמו כשחזרה משם נפגע בכלב, ואותם שבניהם דומה לחמור לבם טיפש ואינם לומדים תורה מחוסרין בהליכתן, אם ראית איש במדה זו דע כי בשעה שחזרה אמו מן הטבילה היא פגעה בחמור, ואלו שבניהם המדברים ואינם נאין בדיבורן לומדין ושוכחין מה שהן לומדין ומשהין בהליכתן בדרך וכל הבריות משחקין מהם אם ראית איש במדה זו דע כי בשעה שחזרה אמו מהטבילה פגעה בעם הארץ, ואם פגעה בסוס בניה נאין בהליכתן נאין בדיבורן שומעין ומעיינים לומדים תורה ומשנה ולא עוד אלא שאימתן על הבריות. ואם ראית איש תם בדרכיו מהלך ומשפיל קומתו מדבר ודבריו נשמעים מהרה דע כי בשעה שחזרה אמו מן הטבילה פגעה בסוס ע"ש

עוד מביא שם טעם על מה שאומרים על היין סברי מרנן לפי שהיין עושה חרפה שמביא את האדם לידי שכרות ושטות ושממון וקראו הכתוב ויין ישמח לבב אנוש ואמר זכה משמחו לא זכה משממו. על כן הוא אומר סברי רבותיי. כלומר תנו דעתכם לשתות יין. ומפני הפסד הוא אומר כך שלא יבואו לידי קלקול. וזה שאומר לחיים, כלומר רצוננו וסברתנו לשתות לחיים וכדי שלא יבואו לידי קילקול והן עונין אמן לחיים ע"ש באריכות. אח"כ מביא בזה הלשון ואני שמעתי משם רבינו יצחק ז"ל למה אומר על היין סברי לפי שהיין הביא קללה לעולם בימי נח כשנשתכר ממנו ויצא ממנו קללה על כנען ע"כ אומר סברי. כלומר תבינו שדעתי לשתות מדבר שהביא קללה לעולם וברעתכם גם אתם לשתות והלואי שלא יזיק לי כלום ע"כ רגילין בני אדם להשיב אחריו לחיים כלומר