אילימה רלו

ויטהר הכל ואיש על מקומו יבא בשלום:

פרק ט הנה דרך כלל השער היא השפע' נמשכת מלמעל' אל הנפרדי' ונודע שהשפעתם דרך ו' שהוא התפשטו' החללים ולכך השערו' יהיו כולם ווי"ן המתפשטי' ונודע שסוד ו' היא הת"ת ומשך ו' הוא היסוד והיינו שיש בשערו' שערי וקוצא דשערי דהיינו בחי' ההמשכה דרך ו' ומשך ו' ונודע שהיסוד יש בו צינורות לרחמים ולחסד ולדין אפי' למותר הנשפע אל החיצונים כדפי' בספ"ר בש' הצינורות ולזה יתמשכו דרך בם הפעולות כולם ונודע שהבי' שופר מפעלת הגבורות מפני שסתם שופר מביא יראה וקול יוצא משופר מג' קולות תקיעה פשוטה היא סוד החסד השער דרך המשוך פשוטה. כי ימינך פשוטה לקבל שבים והשער הזה איננו נמרט אלא מושחין אותו בשמן משחת קודש מהחכמ' ומסלסלין אותו והמתפלל מיחד ומושך הרכות ומגביר החסד והיי' על צד המותר שבתורה והימין והרחק הפסול וכל כיוצא בזה. שברים הוא סוד הגבור' השער הגבור' הקשה הקצר קצר אפים בעל חמה והשער הזה מגלחי' אותו ומסלקין אותו לצדדים וצריך לעלמו ולרככו על ידי התקיעה. ולהכי סוד התקיעות פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה והדין הקשה באמצע למתק ולרכך קושי דיני הגבור והיינו ווין זעירין קמיטין בדינא תקיפא והם שברים כזה ו' ו' ו' מקצר הנהגות ומהפכי' כולם לדין ולכך אסוותא לדא תיובתא ותפלה וצעקה והיינו כל סוד ר"ה. התרועה היא סוד הת"ת השער המשוך אמנם משתלשל כשלשלת שנראה שהוא מתקמט מצד הדין כזה. והשער הזה בינוני וג"כ יש בו דין וצריך למתקו ולכך הוא בסוד תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה כדפי' בסוד תשר"ת תש"ת תר"ת וע"י השמן מתרכך ומתתקני' דיני' עליוני' ודיני' תחתוני' דהיינו סוד ב"ד האצי' וב"ד ההיכלות כדפי' בפ' אמור סי'. והיינו הפעולות הנמשכות מחללי גלגלתא ולזה יהיו השערות ג' בחי' מג' חללים והיינו מציאות השער לגבור' כאומרו קוצותיו תלתלים שחורות כעורב מפני שהם מהדין אמנם הפעולות והספי' כלולות ולכך השער והדין אינו כולו יחד והמשוך כולו יחד שהי' הדין לבלי חק והגבור' משתר' במקום א' אלא הספי' מזוגות ולהכי קאמר משתברין דא ומתערבין דא בדא דהיי' לשון כעורב לשון ערוב והמזגה והם מתרין כדפי' לכך שחורות בסוד הדין והם מתפשטים בסוד נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי וכתי' אלף אלפין ישמשוניה ורבוא רבבן קדמוהי יקומון והיינו כחות המושכות גבורות עליונות ולכך זה שיעור קומה מספר השער קוב' דשערי ויש כמה בחי' תחת ממשלת כל קוץ וקוץ. והנה סוד התור' היא נמשכת מצד הדין כדכתיב מימינו אש דת למו ולכך סוד התור' יש בה אסור ומותר טהור וטמא פסול וכשר לפי מה שהמשיך הדין והיינו אומרו קוצותיו תלתלי' תלי תילים של הלכות שההלכות הם מלכות והיא תלוי' בסוד קוץ השער דהיינו ו' וכפי מה שיטה אות ו' כך תטה ההלכה אם לימין מותר ואם לשמאל אסור ולכך צריך האדם להיות שם גבור כובש את יצרו שלא יכניס החיצוני' ויפגום דרך הפרצה ההיא שפרצות הגן הם הם איסורי תור' הנטי' ההלכה לאיסור ולטמא ולפסול וזה מגרעת חטא אדה"ר שהגביר הדיני' והשליט החיצוני' שהי' לו למרט ולסלסל שער הראש ולא עשה כן אלא אדרבא פגם ולכך הוא עשה והוא יסבול צער הפרצות לגדור אותם גדר אחר גדר שלא יכנוס שם הנחש וזה טעם התור' ולכך התור' שבע"פ תלוי' בסוד השער הזה ואלו הם טעמי התור' לפסול ולהתיר ולהכשיר ולאסור לטמא ולטהר והעוסק בה יסלסל בשער ומתקן הראש. והנה השער הזה הוא השוואת המדו' ותי' הנהגת' ועל סודו נאמר בחור כארזים להראו' הנהגת הדיני' בהנהג' ישר' לא ח"ו אותה הנהג' הקשה באדמימות שצריך למרט אותם אלא כאן מסלסל בשער ומתקן אותו ומתתקן כדפי' וע"ז נאמר אעפ"י שאלו מטמאין ואלו מטהרין אלו ואלו דברי אלדי"ם חיים דהיינו סוד גלגלתא המשכת התורה משם אלדים חיים ודאי אלא הכל תלוי לפי הטיי' ההלכה אם לימין הלכה כב"ה ואם לשמאל הלכה כב"ש מפני שהמ' היא המכרעת סוד הפעולות אם תאסור תשפיע לחוץ לצד הדיני' ויהי' פרצה צריך שיעשה סוד גבור הכובש את יצרו ויהי' חוסם עצמו ואם תתיר תשפיע לימין והחיצוני' נבדלי' ואין פרצה ומותר וזהו סוד המ' טעמי' תלויים בסוד השע'. מחש"ק שער ח' סי' ג' וה' ו"ו:

פרק י הנה ההנהג' הזאת המיוחסת בסוד השער היא בא מג' דרכים הנז'. הא' הקשה מאד אדמימות חזק דהיינו רישא סומקא כדפי' בפ' ח'. הב' היא הבינוני' מזוגה מג' בחי' השער דהיינו מאדי דמידין ומארי דמתקלין מארי דיבבא ויללה והוא סוד ההנהג' שהיא מנהג' בעולם סתם כי ההנהג' הא' ח"ו היא קושי הגבורו' והדיני' הקשים דהיינו עת צרה אמנם ההנהג' הב' היא הנהג' רצוי' שאי אפשר לעול' בלי הנהג' זו שאלמלא מוראה של מ' איש את דעהו חיים. הג' היא הנהג' המוותרת ברחמי' דהיינו למתק הדיני' ולסלסל השער ולכך צריך תי' עליון יש שער נמרט ויש שער מסתלסל והנה נודע כי ב' ההנהגות הא' איננ' רוצה לוותר שום