אילימה קמג

לכל הנמצאות כלם בהשתרשם בכתר שהם הם ימין ובחי' א':

פרק ח בענין גווני העין הזה כבר פי' שכולו בחי' חסדי' ולובן אמנם יוכללו בו ג' מיני חסרי' כעין שהם בעין התחתון ג' גוונין כאשר יתבאר והנה החסדים האלו יסתעפו לכמה חסדים דהיינו הכלול כמה מיני לבנינות וג' קראו אותם חיור בגו חיור וחיור דכליל כולהו חיוורי דהיינו ג' לובן בתוך לובן חסד בתוך חסד הם ב' וחסד הכולל כל החסדים הוא ג'. והנה פי' הענין שבאלו הגוונים הם כלולי' כח"ב והיינו ממש למטה כעין חג"ת ולמעל' שהכל חסד ואין התפשטו' הספי' יהי' מציאות' כח"ב כי בסוד ג' קוים ימין ושמאל ואמצע ראשם כח"ב והנה אלו הלבנניות הנז' הם סוד בינה בתוך חכמה דהיינו חיוור בגו חיוור וב' יחד בכתר דהיינו חיוור דכליל כולהו חיוורי וכך הם ממש למטה גבורה בחסד וב' בת"ת הקודם לב' ומעין זה הוא מציאותם בסוד העין העליון הזה:

פרק ט הגוון הא' שהוא הבינה כדפי' יש בה ג' בחי'. הא' בחי' עצמות' ואצילות' והארת עצמה שלובן זה מאיר מעצמו' אצילותו. הב' בחי' מלמעלה דהיינו עלייתה ודבוקתה במקורה לקבל כח מסיבתה העליונה להאציל הספי' המסובבו' ממנה למטה. הג' בחי' ירידתה למטה בערך המתפשטים ממנה ואלו הם ג' בחי' שימצאו בכל הספי' והם ג' בחי' זו למטה מזו הא' היא בערך דבקותה בסיבתה העליונה וזו עיקר שבחה. הב' בחי' עצמותה וזו למטה מהקודמ' מפני שאינה כשבח הספי' העליונ' הדקה ממנה. הג' בחי' הספי' בערך דבקותה בספי' התחתונ' המשתלשל' וזו אינה בחי' כשבח הבחי' הקודמ' וענין ג' בחי' ימצאו כמעט בכל הספי' מפני שכל דרך עילה ועלול יחייב ג' מציאיו' אלה. ולזה תמצא ברוב דברי ר"ש ובזוהר לפעמים לשונו' וכינויים מושלשי' במדה א' מורה על ג' הבחי' לצורך הענין והמציאיו' מחוייב מעצמו. אמנם ביאר בלובן זה ג' אלו מפני שמאירה בת' אורות אלו מחיוב הבחי' האלו והם ג' אורות באור הלובן הזה והטעם מפני שהבינה עיקרי' במציאו' אצי' הספי' למטה והי' בה השרש' הלבני' האלו והארו' אלו מפני מציאו' פעולתיה. והנה למטה הבינה מאצילו' ג' ספי' שהם הגבור' וההוד והמל' שהם המדו' השמאליו' ולכך למעלה בכתר הלובן הזה נכלל בג' אלו שם נקרא שם הגבור' חדוה והוד כמשמעה והמל' הדר שהוא מהודרת פרי עץ הדר והרי אלו הספי' למטה הם נבורו' ודיני' וכאשר יתגלה עליהם המקור הזה יתרחצו מאודם דינם ויתלבנו ויהיו מתהפכו' הדין שבגבור' לחדוה ושמחה כנודע והדווי והדין שבהוד נהפך להוראה והעוני שהיא למטה במל' שבויה ועני' נהפך להדר ויופי ותיקון וייחוד עם הת"ת וזה מצר הארתם מהשרש הזה העליון ואז הם בשמחה מאבל לששון ולשלימות מחסרון וכשם שהם מתהפכו' ע"י הדין לחסרון ולבכיה ולדוה כאומר והורי נהפך עלי למשחית וכאומר כל היום דוה וכן השליך משמים ארץ ת"ת ישראל וכיוצא כך ע"י לובן זה יתרחצו מדין זה ויתוקנו ויתמתקו ויקראו בשם הרחמים והתיקון כאומר הוד והדר וחדוה ומוסיפין אור מתוק:

פרק י הגוון הב' שהיא החכמה כדפי' יש בו ג"כ ג' בחי' הנז' דהיינו בערך עצמותה ובערך סיבתה ובערך מסובבה כדפי' בפ' הקודם וממנה מתאצלים למטה ג' ספי' שהם ימיניו' דהיינו חסד נצח ת"ת שהת"ת לימין כאומרו מוליך לימין משה זרוע תפארתו והנה הספי' האלו למטה יתייחס בהם כללות הדין ולמעלה במקורם בסוד החכמה כגוון העין הזה בלובן הגמור הם חסדים בתכלי' החסר וכאשר אלו הגוונין למטה הם מתאדמים בדינם מתלבנים ומשתלחים ממקור החסד הזה ולכך ישתרשו כאן בסוד הלובן הזה ולא עוד אלא שמוסיפין בסימו' ותיקון והנה מדות הדין מתרחצו' מהדין והפגם ואלו לא יצדק בהם הרחיצה להוריד הדין והפגם שאינו מתייחס בהם אמנם יתייחס אליהם הרחמים וכאן תוספ' רחמים על רחמים:

פרק יא הגוון הג' הוא כנגד הכתר ובו ג' בחי' הנז' בפ' ט' ועם היות שהכתר אין בו בחי' מה שלמעלה בערך התי' הזה והארתו יתוקן יותר מצד בחי' וגם מצד קורבתו אל המאציל וברדתו ירד מסור הכתר והחכמה הקדומה דהיינו מוחא וגלגלתא כדפי' ומשם יורד דרך השתלשלו' גדול שיורד אל החכמה למטה ומשם יפתח אורח בסוד השער לרישא דז"א שסודו הדעת בג' אבות שהם דין בבינה רישא דז"א ושם יתקנהו ברחמים ולובן וירד אל תוך החכמה ובינה רישא בגולגלתא דז"א ויתקנם ומשם ירד ועיקרו אל היסוד לעוררו אל הגוון דהיינו הספי' הנשארת ואגב אורחיה יתקן ג"כ סוד הת"ת והמל' שהם בסוד קו האמצעי וכל סוד הזיווג וההתעוררו' המח וכל הטוב הוא מסוד השגחת הגוון הזה ולכך כליל כולהו חיוורי ויוכללו בו וישתרש בו העליונים כתר וחכמה הנעלמו' ויוכלל בו חכמה ובינה הנגלו' ויוכלל בו סוד השער לז"א להלבינו ולתקנו והיינו שאחר שיעביר השער המתפשט ויחגלח כאומר ואיש כי ימרט ראשו הבחי' הפנימית באצי' יתלבן מאור זה והגלוח מאור גוון