אילימה קלז

תערובת והם מתפשטי' ומגיעים להשפיע עד החכמה והבינה שהם ראשי' לכתפי' שהם חו"ג שבגופא דז"א בענין שהחכמ' ובינה יונקי' מסוד הדעת הזה שבכתר והנה הבינה בה ב' בחי' הא' בחי' פנים ובחי' זו ממנה יעשה תיקו' א"א מבחי' מצחא ואילך כאשר יתבאר וזו אין הדעת מעלימה ומכסה עלי' אמנם הבינה יש בה בחי' הדין הקשה שהרי היא עיקר ההנהג' בדיני' דדיני' מתערין מינה ואותם הבחי' מושרש' בה בלי ספק שהרי היא נאצלת מהכתר אל מקומ' ופועלת שם האחוריי' והדיני' והיינו עורף הפך הפנים כאומרו כי פנו אלי עורף ולא פנים והנה סוד הדעת ברחמיו מכסה שאין בבינה ההיא מתגלי' שום תיקו' מתיקו' הדיני' כלל והיינו סוד השער המכסה על הצואר שלא יראה העורף והדינים:

פרק טו הנה ענין אזני' בא"א לא נזכר בדברי ר"ש ממש בתיקו' עצמו אמנם נזכר בב' מקומו' הא' בשער דהיינו סוד הדעת שנמשך בענין שאינו מונע האזנת האזנים כמו שער ז"א שהוא דין ומונע כניסת הבקשה והתפלה אלא פונה לצדדים ונותן בחי' הגלוי אל בחי' האזנים. הב' בסוד הזקן בתי' אמר דנחי' מקמי אודוני דהיינו שסוד תי' זה נמשך מלמעלה מבחי' אזנים בענין שסוד בחי' האזנים בין סוד הדעת שער הראש דהיינו דעת המתפשט מן הכתר ובין שער הזקן דעת המתפשט מן הבינה ובסוד אזנים עצמן לא דבר כלל וכן הוא ממש בס"ד רמזם ברמזים אלו ממש ובהן עצמן לא נאמר דבר ומה שנוכל לומר בהם דרך כלל שהאזנים חיוב ודאי שיהיו למעלה והיינו סוד בחי' האזנת תפלה בלי ספק אמנם האזנים למטה יש בהם הבחנה לשמיעה אם תפלה ראיי' יתקבל ואם לאו לא יתקבל מפני העקמומין אשר באזנים ואין כן באזני א"א שהם רחמים פשוטים ומקבל כל תפלה העולה שם בענין שפי' מה תצעק אלי אלי דייקא שהי' לו להתפלל למעלה והמעלה שם תפלתו אינה נבחנת אלא מיד נכנסת ברחמים עליונים אמנם בחי' עיקר האזנים הם בחי' חו"ג שבגבורה ובכתר הכל רחמים ואין שם גבורה שמאלית ודין אלא כולא ימינא והנה האזנים הם בין ב' מיני שער דהיינו בחי' הדעת. הא' בחי' שער הראש הנמשך מאחרי אדנוי שאין האזנים עושים שם פנים אל השער הזה שהוא סוד המשכת צינורי השפע מהחכמה העליונה אל החכמה התחתונה כדפי' בפ' אמנם הם לעצמן ולא שיהי' שם אחוריים אלא הכוונה שהאזנים הם בחי' מתפשטות לפעול למטה אינם נותנים פנים וקשר עם השער כלל שאין האזנה תחתונה גורם ההנהגה ההיא ולא מונעת האזנה במניעתו בז"א כאשר יתבאר. הב' שער הזקן שהוא נמשך שם מקמי אודנוי והנה השער וא"ו זה מדה לשער הראש וזה מדה לשער הזקן ובין שער לשער אזנים והיינו סוד התפשטות הדעת מחכמה שער הראש ומבינה שער הזקן ובין דעת לדעת האזנת הקשבת התפלה וכאשר תבחין האזנה זו בין ב' דעות אלו יורה על סוד האזנים היות בחי' חו"ב יחד ולזה יתייחד השמיעה לב' מדות ועיקרו עולה אל המח והשמיעה יתייחס לבינה כעין הלב שומע הלב מבין עם היות שזה בתי' זעיר ועולה אל המח חכמה א"כ יהי' לחכמה ולבינה כדפי' בפתחי הכניסה שהם סוד יו"ד מוחא שערין מכאן ומכאן ובאמצע סוד א' או שיתמלא וא"ו או וי"ו דהיינו סודה בין ב' ווי"ן והיינו סוד האזנה בכתר בין ב' דעות שהם דעת מהחכמה ודעת מהבינה שער הראש ושער הזקן:

פרק יו ענין השער הזה מאוחר אל האזנים מפני שהאזנים הם סוד חו"ג כדפי' בפ' ט"ו והשער בסוד הדעת ת"ת לכך הוא מבתר אודנוי והאזנים עיקרם מהבינה והשער בסוד הדעת ונודע קדימת הבינה אל הדעת ועוד השער הוא לבוש והאזנים עצמו' וכבר נודע ופי' בזה בפ"ב אמנם עכ"ז השער יהי' בו סוד ההשואה הגמורה עם היות מוצאו מבחי' י"ב שבגולגלתא כדפי' לעיל עכ"ז כל הבחי' על צד ההשואה הגמורה כדפי' לא נפיק דא מן דא שהתפשטות' שוה עם היותם מבחי' הרבה דהיינו י"ג בחי' שבגולגלתא כדפי' לעיל והם ס"ג בחי' כמבואר על צד שלימות ההשואה והשערה א' והתפשטות א' עד בואם אל העולמות הנז' כדפי' בפ' י"ג והנה הצדיקים שהם עולים בסור נשמתם ונקשרי' בסוד הבינה נהנים שם בהשגתם בעולמות ותיקוני השער ויופי רחמיהם ושלימותם והיינו שהגן להם בינה והעדן העליון שמתעדנים בו מחכמה ותי' הכתר דהיינו עדן עילאה ועדן תתאה ב' חכמות וכן היסוד בעלותו אל הבינה יונק מהחכמה והכתר בבחי' השער הזה מפני שהוא מושרש שם וע"י הוא יניקת הצדיקים מאור תי' זה מפני שהנשמות בעלייתם בדקות' תלויים שם והיינו הצדיקים שזכו לנשמת האצילות מעולם הזכר. והנה סוד השער מתפשט מהגולגלת דהיינו סוד הדעת מהכתר ונותן מקום להגלות העלים פנימה לשער דהיינו סוד הבינ' שבתוך הדעת והדעת נפתח ונותן דרך להראות התי' שבבינה הנעלמה בכתר שהרי פי' שהחכמ' תוך הבינה ובינה בכתר וכתר גולגלתא וממנו נתפשט הדעת נותן מקום מזה ומזה לא ימין ושמאל אלא הכל ימין וחסדים ומבין החסדים מוסיף עוד לגלות תוכיות הבינה