אילימה קלח

חי' דאריך מצחא ואודנין ועיינין וחוטמא ודיקנא כאשר יתבאר והגבול המשוער לפתיח' זו היא י"ג נימין דשערי דהיינו סוד וא"ו וא"ו מהאי סטרא ומהאי סטרא ובין ב' ווין יתגלה א' דהיינו הסוד של הכתר דהיינו התפשטו' הפנים:

פרק יז הנה השער סתם סוד הדעת והוא מתבחן בסוד אלף אלפים רבוא ושבעת אלפים ות"ק וה"ס ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים וכו' והם בסוד ווי"ן ואמנם וא"ו ראשונה יסוד ועיקר לכל הווי"ן היא ואו שהם י"ג כדפי' ובפלגותא דשערי יסוד מיוסד לכל הדעות עצם הדעת ויסוד מוסד לכל הווי"ן עצם הוא"ו ה"ס אורחא דאהיל בפלגותא דשערי והיינו אמצעי לשערות לדעות והם מסתעפים מכאן ומכאן לכל צד והיינו גולגלתא א' פלא ודאי ובאמצעות אלף מתהלך ומחפשט' ואו כזה א וסוד הוא"ו הזאת המתפשט הוא סוד הדעת המיוסד לכל הדעות והנה כל הדעות להם מבוע מן החכמה כדפי' אמנם עיקר הדעת שממנו יתאצל האצי' למטה הוא סוד האורח המתהלך באמצע כל הדעות והתפשטותו יורד ומאיר למאתן וע' עלמין שהם סוד בחי' כל קו האמצעי דהיינו מאתן בסוד ו' מהת"ת מאה ו' מהיסוד מאה א' מהמל' שבעין שהיא בת שבע ואלו הם עולמות מא"א נעלמים שרשים בכתר לספי' האלו הנז' ומני' נהיר אורחא להתאצל למטה סוד הכתר המאיר קו האמצעי הישר עד היסוד בתוכיו' הבינ' דהיינו שנובע שם אור לבחי' היסוד בהתעלותו וכן לצדיקים הזוכים להכלל בבינה בסוד עוה"ב הם מאור זה ועליו נאמר אורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור ומתפשט עד נכון היום עד אצי' הת"ת במקומו. והנה ברישא דז"א יעשה אורח כזה בפלגותא דשערי והוא נחלק לתרי"ג נגד המצות כאשר יתבאר במקומו והוא מאיר מאורח זה והאורח הזה מתפשט להאיר האורח ההוא לרמ"ח להאירם ולתקנם ולשס"ה לכבות דינם שלא יחריבו העולם כאשר יתבאר במקומו והנה המצות אינם בכתר אלא במקום שיש ימין ושמאל עשה ולא תעשה אמנם אור הכתר מאיר בהם למטה והצדיקים ששמרו המצות ותיקנו' למטה נשכרים ממנו למעלה מפני שמדתם הי' לשמור לא תעשה ולמתקן משם ובקיום רמ"ח להאיר משם והנה לפ"ז המצות יכוין האדם למטה בימין ושמאל לפי מציאותם אם עשה ואם ל"ת והארתם יכוין למעלה מסוד התיקון הזה סוד הוא"ו שממנו מאירים כדפי' וזה פי' באידרא בחש"ק סי' ג' וכן כל הפרקים הקודמים. ובשעת פטירתו סי' ב' הרחיב עוד ואמר שמוצא האורח הזה מן כי' דהיינו מן החכמה הנעלמה ואמר שעונג הצדיקים מכאן כאומר אז תתענג על ה' ודאי שהענג עדן נהר גן הוא סוד האורח הזה דהיינו ר"ע עלמין והם על ה' ודאי דהיינו לעיל מז"א ואפשר עדן חכמה נעלמה נהר האורח הזה גן הבינה ששם מתענגי' הצדיקים כדפי':

פרק יח פי' ר"ש בשעת פטירתו סי' ד' משער ג' בחש"ק שהכתר בבחי' היותו מתעלה על כל הספי' אפי' חכמה ובינה מהארתו ואורו מתעטרין כל עטרין והענין שהוא כתר וכתר על הכל וגם אותם הספי' שמתעטרות דהיינו המל' העולה להתעטר על ראש צדיק או לאותה אשת חיל עטרת בעלה שהיא עטרה ג"כ על כל התחתונים והנה בחי' עיטורה על ראש כל אותם שהיא מחעטרת עליהם הכל מאור הכתר והשפעתו וכן כל בחי' הספי' שהם כתרין שמציאותם וסדר אצילותם הם כתרים קבועים לראש אצילות אשר למטה מהם כלם נכתרים מאתו ובכחו ובהכאתו מאירים ומתלהבים מאור להב אורו וגם מה שהכתרים או העטרות האלו מאירים לזולתם הכל מהעלם הכתר והארתו ועכ"ז הכתר נעלם בלתי נגלה כלל וגם כל מה שיהיו הספי' מאירות באור ימין גבורה וחסד ממוח וגם מה שהגבורה נמתקת ומלהבת סוד האהבה ממנו וגם מה שהגבורה פועלת דיני' ג"כ ממנו בסיבת הסתר פניו הכל ממנו וידעו הספי' קבלתם והארתם משם שאין העלמו כהעלם א"ס שאין הספי' משיגים בו ויודעות יניקתם ממנו:

פרק יט הנה פי' בפ' הקודם שכל הספי' הארתם והנהגתם מתוך אור הכתר בכל בחי' ולזה חוייב להם ג' בחי' הנהג' שהם בכתר הא' שהכתר נמצא לפעמים שא"ס ילביש הנהגתו בכתר ויהי' הכתר לבוש אליו וכלם להנהיג התחתונים ועוד הכתר שבכתר עצמו יזדכך מאד ויתלבש בחכמה שבכתר והם ג' ראשי' להנהיג א"ס ספירותיו ע"י הכתר א"ס בתוך הכתר והכתר בתוך חכמה ומטעם זה כל שאר הספי' יאירו ויתנהגו בהנהג' זו וכאשר נסתכל בשאר הספי' בהנהג' זו מצד הכתר יהי' בסוד ג' ראשים אלו וימצא העצמות הנשמה המנהגת בתוכם מצד הכתר בעצמו והם ב' ראשים הכתר וא"ס בתוכו ומבחי' זו תתפשט סוד הנשמה וההארה לספי' ויאירם הכתר מבחי' זו לכך ימצאו הספי' מנהיגות בנשמה אשר בתוכם והעצמות המתפשט אליהם א"ס המתלבש בתוך הכתר והיינו בחי' נשמת הנהגתם. ולפעמים א"ס יאיר מהכתר בכל הספי' והכתר לא יעבה ולא ילביש אור המאציל ויתפשט אורו בספי' ויהי' הכתר בכלל כל הספי' ואור א"ס נשמה לכלם ואז יעלו הספי' לתכלית העלוי