אילימה יג

הראב"ד שם שאינו מין אמנם יקרא סכל בלי ספק. והנה הביאו לאלו להאמין אמונה זו ב' עניינים הא' פשוטי המקראות עיני ה' ואזני ה' וכיוצא נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וכיוצא וכבר תיקננו ענינים אלו בחש"ק בהקדמה ואבארה בע"ה והנה לא נודע להם עניינם ולקחו הכתובים כפשטם הב' שלא ציירו שום נמצא שאינו גוף ומה שאינו גוף לא יצטייר בשכלם ועתה רצוני להגדיל דעתם היאך יציירו שכל פשוט בלי גוף כדי שידעו להפשיט הגוף מהמלאכים ומעלה והענין שהאדם גוף ודאי ובו נפש והנפש הבהמית הזאת תתפשט בכל הגוף. ולמעלה ממנו באבר הנכבד דהיינו המוח ישכון השכל והשכל הזה אינו בידים ורגלים ולא בשאר חלקי הגוף אמנם הוא במוח וגם כן אין יחס לשכל באזנים ובעינים ובידים מפני שאינו משתמש אלא במוח. אמנם השכל הזה ישכיל ויבין מה שבכל הגוף והעינים והידים ופעולתם והנה האבר ההוא אינו מצד צורך השכל אלא מצד הגוף שישכון השכל על הגוף ע"י האבר הנכבד ההוא א"כ המציאות הזה האבר טפל לו והרי השכל הזה יש ששיעורו הרבה ויש ששיעורו מועט ואינו מצד הגוף שהרי כל בני אדם יש להם מוח אלא מה שהשכל בעצמו ענין לעצמו והנה השכל הזה המשכיל הדרושים והעניינים יתרבה עניינו או ימעט לפי מה שיטה האדם ויהי' משכיל מפני שהשכל בכח אינו בפועל ועתה תצייר שהשכל הזה ימצא בעצמו בלא שיתוף הגוף ותצייר שיש שכל כולל לא ישוער ועוד תצייר שהשכל הזה יהיה לו שכונה באבר זולת המוח ויהיו ב' איברים בהם יחד והם ב' גלגלים להם שכל גדול רחב. הנה לא ישתמשו ב' שכלים אלה בפה ואזנים ולא ידברו זה לזה אלא ישכילו זה את זה. והנה לפי זה לא יצטרכו השכלים האלו לפה לדבר אלא לאדם שדבורו כלי להוציא רצונו משכלו לחוץ אל האדם שכמותו אמנם אלו השנים גלגלים שהם כדוריים אין להם פה ולשון אמנם יש להם שכל ואותו שכל ישכיל את חבירו ויתן כח הא' בחבירו בשכל והיינו אומרו השמים מספרים וכו' אין אומר וכו':

ואח"כ נצייר השכל הזה בלי כלי כלל והוא המלאך. ואח"כ נצייר שכל כולל שכלים מאלו עד אין תכלית והוא הכסא וכיוצא יעלה למדרגה למעלה ממדרגה בספי' וירגיל עצמו להפשיט הגוף וא"כ יקשה והרי השכליים הרבים במה יכנסו אחר שאינם גוף ונשיב לו כי השכלים הרבים אשר בבני אדם אינם נבדלים מצד גופם כלל אלא השכל בעצמו בהשכלתו נבדל כל אחד וא' מחבירו במוח האדם וא"כ גם אחר התפשטו מהגוף עובר בעצמו לפי שיעור השכל ועליהם המלאכים שכלים עומדים בעצמם ישוער כפי ענין השכל לא שיעור כמותיי בגוף ח"ו ומה שנאמר במלאכים עינים כנפים גויתו ידים פנים וכיוצא משל יתבאר במקומו ואין הכוונה הנה לבד רק להרגיל שכל האדם היאך יצייר האדם שיש שכל משולל מהגוף כדי שיקבע המשכיל בלבו מהו שכל שאינו גוף. אמנם ירגיל האדם עוד לתת מעלה אל השכל הזה העליון על כל שהוא האלוה על כל שכל שבמציאות ונאמר שהשכל אינו הנפש הקדושה שהרי נפש קדושה אינה שורה בילדי נכרים והשכל ימצא בחכמי אדום כדכתיב והאבדתי חכמים מאדום וכיוצא א"כ הנפש אשר בנו דקה מן השכל והרוח דק מן הנפש והנשמה דקה מן הרוח והרי אלו ג' כוחות בב"א מתעלים אלו על אלו משובחים אלו מאלו והם כח בגוף והגם שוכנים באדם באמצעות החיות אשר בו הפועל באיברים פעולת השכל וכיוצא ולזה יתעלה כל א' על חבירו ובענין העלוי הזה יתעלו השכלים זה על זה בדקות עד שיתעלה האלוה על נמצאיו שיעור אין לו תכלית ואין לו סוף ולזה קראוהו א"ס שהרי יש לכל הנמצאים סוף והוא אין לו סוף והטעם לא שמצאתה להם סוף אלא שאחר שהם למטה מהשכל שאין לו סוף יש להם סוף וסופם ידוע להם אמנם ממציאם אין לו סוף ודע והשכל כי מה שיעלה בדמיון לא יקרא פשוט מהגוף מפני שהדמיון לא ידמה אלא גוף אמנם מה שיעלה בשכל הוא הפשוט. והמשל בזה אם תצייר צורה מהצורות אפי' שתזכך אותה כל הזיכוך שדמיונך יכול לדמות הרי הוא גוף ואין ממין המציאות ההוא אמנם מהמין ההוא מוגשמים גשמים דקים מובחרים מגשמי הרקיעים האלו אשר עלינו וזה דמיון ממש כדכתיב פעלת לחוסים בך וגו' כאשר יתבאר בעין אדם בע"ה. אמנם השכל הוא הכלי החשוב אשר באדם שישכיל הדברים הפשוטים מפני שהם שכל והיינו מה שהשכל ישכיל כל דרוש מהפרושים. הנה הדרוש ההוא אינו גשם אפי' שיהי' הדרוש ההוא נשוא בגשם עכ"ז אין המשכיל ההוא גשם ומזה תתלמד לעלות ולהזדכך שכלך להבין מהו ענין הפשוט ומהו ענין המוגשים כל הנכנס במדמה מוגשם וכל הנכנס בשכל פשוט ועתה דמה כאלו אותו השכל ימצא פשוט מהשכל ויהי' הענין ההוא נשוא בעצמו בלתי מתלבש בכלי גשמי ואדרבה תשכיל מזה שהפעולה ההיא שכליית והפכה הגשם ומפני שיתוף הגשם אליו יגבילהו וימעיטהו אחר שפעולתו אינה גשמית וכל עוד שישולל מהגשם יתרבה ההשגה ולזה השכל הזה לא יצטרך כלים גשמים כלל אמנם הוא כח נאצל מלמעלה אל הכלי הגשמי הזה להשתמש בכלי הגשמית ומזה תבוא ללמוד עצמך להבין מהות השכל הפשוט במלאך וכיוצא ותעלה במעלות השגת הדברים הרוחניים ולא תשתבש מהדמיון. שמעולם לא ידומה לך אלא דמיונים גשמיים ומכאן תלמוד כשמכנין בשום ספי' מהספי' שלא