אילימה קכו
Ilmanah Rabbati 126 · אילימה · free full Hebrew text
Open in the reader →מלכים הוא העתק הרצונות אל בחי' למטה ממנה יהי' סוד המחשבות מתרחקות מן המאצי' עוד בחי' ב' והם מלכים אבל אין ראוי לכנות פעולות מפני שאין הפעולות מתאחזי' בשרשים האלו אלא יצטרכו עוד להכלל מדרגה אחר מדרגה ולהשתלשל כדי שבאות' הבחי' המשתלשל' יוכלו הספי' שהם המסובבים הרחוקים לשאוב כחם ושפעם מן הנאצל הא' המתקרב אל מאצילו יותר מכל נמצא הג' תיקו' הנה הגיעו המסובבים אל בחי' שיוכלו בם להכלל כשירצו ממטה למעלה ולכך ישתרשו כאן ואלו השרשים רחוקים מן המאציל קצת כדי שיוכלו התחתונים להשתרש שם ואלו התיקו' הם השרש' הספי' הנאצלות וג' אלו הנז' הם כח"ב בכתר והנה בתיקו' נדע לשער ולמדוד שעורי' ומדות מה שלא נדע לשער במלכים אלא סתם נגדרו גדר שמות אלו בתורה כ"ש ברצונות ולפ"ז שנתעלו הבחי' זע"ז כך נתעלה ונפלאה עניינם זה מזה ונסתם ונסתר מהשכלתינו ולא לבד מהשכלתינו אלא מהשכלת הספי' שהסתכלות הספי' בכתר אינה משגת אלא בבחי' אחרונה שבו בשרשים אשר לחב"ד שהם מושרשים כדפי'. אמנם התיקו' האלו הם משפיעים ומאירים בהם ומהם ולמעלה לא ישיגו אבל ידעו אבל בא"ס לא ידעו ולא ישיגו כדפי' ולזה לא נכתב בתורה מהרצונות האלו דבר והמלכים נרמזו הרמז הזה והתיקו' נתבאר בהם שיעור ומדה כדפי'. ולזה אין הרצונות מספר י' רצונות מפני שאינם עדיין במקום המספר והמלכים נכנסים במספר אמנם לא בשעור ומדה ופעולה והתיקו' הם במדה ומספר ושעור ופעולה ואלו הם מדרגות זו מזו שאין ראוי שנאמר שתצא ההשפעה מא"ס אל תיקו' הכתר אחר שהתיקו' רבים נמדדים ומשוערי' עם היות שאין שעור ומדה בהם אלא מעתה בזה יהי' השפעתו מתפשט' תחלה ברצון ואח"כ במלכים ואח"כ בתיקו' ואלו הם בחי' בכתר כדפי':
פרק כא כל הויה והויה אי אפשר להיות בה קיום והעמדה אם לא ע"י ב' עניינים. הא' יקדם בסיבותיו שתים וע"י סבות קודמות לא יתקיים דהיינו סוד זכר ונקבה ואלו הב' סיבות הם חו"ב חכמה זכר ובינה נקבה והטעם שהחכמה שרש להויות תכלית העלם מחשבה החושב' והבינה כלי לפעולות המוציא' ומוליד' המחשבה הנחשבת לפועל דהיינו מבין דבר מתוך דבר מתוך חכמה יוצא בינה וכל כך כל מה שיוצא ונחשב בחכמה יוצא לפועל בבינה והנה ענין זכו"ן ותו"מ עצמן נמצאי' מחו"ב זכו"ן וחו"ב נמצאי' מחו"ב שבכתר זכו"ן לחו"ב מתגלים אמנם בינה וחכמה שבכתר אינם נמצאי' מזכו"ן מפני שהם הכלים הא' לתחלת הנמצאים והיינו סוד והצבת בצבת עשויה שהוא מלשון די לא תשנא צבו וצביא' וצבי וכיוצא לשון רצון ואמר צבת מל' רצון ובל' נקבה ולא אמר לשון זכר צבו מפני שהוא הרא' על מציאות הבינה רצון נקבה שבכתר שצריך עוד רצון להמצא כאשר נבאר הב' יקדם להויה העליונה הויה תחתונה ותשתלם כיצד כל ייחוד ב' סיבות זכו"ן צריכות התעוררות להקשר' ולהתייחד כדי להוות אות' ההווי' הנרצי' שע"י אותו ההתעוררות העולה ממטה למעלה יושגחו אות' הסיבות פנים אל פנים יסתכ' התחתונה בעליונה וישפיע העליונה בתחתונה ויתן כח הזכר בנקבה ויתהוה משם הויה חדשה והיינו מציאות הנשמות למטה שחידוש' והויית' ע"י ב' אלו יש זכו"ן ויש התעוררות וע"י התעלות ההתעוררות ימצא הייחוד וה"ס ואיד יעלה מן הארץ וענין ההתעורות יחסר מכל ההויו' שנתהוו אפי' לנשמת אדם הא' שהרי עיקר ההתעוררות מהאדם הגשמי הזה כאומר ואד יעלה וכו' וכתיב וכל שיח השדה וכו' ואדם אין וכו' וכ"ש שחסרו ב' אלו במציאות החו"ב שבכתר שלא הי' התעוררות מתעורר ולא הי' זכו"ן כדפי' ועתה נאמר התולד' שהיא מעצמה אל עצמה היה מציאות החכמה שבכתר ומה שמתפשט ומשתרש בה ההנהג' וסוד הנמצאות יהי' כעין קרי שמוציא הזכר הטיפין מעצמו אל עצמו ואין במציאות ההויו' האלו ממש חלק נקבה דהיינו לבוש להתלבש אמנם יהיו רוחניים שדי' בלתי מתקיימות מפני שעיקר הקיום הוא היותם מתלבשים בגוף מן הנקבה ולטעם זה כל מה שיעלה סוד המחשבה אשר בחכמה שבכתר הם מלכים **(צ"ל קריים)** קרואים ח"ו דרך משל וכמו שהקרי יהי' רוח בלי גוף כך אלו המציאיות יהיו רוחניים בלתי מתעבים ומתקיימי' מפני שאין נקבה ד היינו הבינה שבכתר שבה תיקו' הכתר כאשר נבאר וכמו שרמזנו לעיל בפ' הקודמי' ולזה הי' סוד המלכים עצות בלי מעשה ומחשבות בלי פועל ולא שיתבטלו מכל וכל אלא בערך שהם מציאיות העולות במחשבה הרוחני' ההיא להתפשט עד בא אל מציאות הוית הנקבה שגם היא נעשית בלי נקבה שהיא עצמה הנקבה ראש לכל הנקבות לכך תיקוני הכתר סיבה להמצא הנמצאות כולם אמנם אחר שנתפשטה הבינה שבכתר נשתתפו החו"ב שבכתר והולידו יחד החכמה והבינה והדעת כאשר אבאר בת' הו' בע"ה ומכאן ואילך כל ההויות מתהוות מזכו"ן ויתקיי' והצבת בצבת עשוי'. אמנם בלי התעוררות שכל הנמצאות נמצאות בלי התעוררות זולתי נשמות הצדיקים אותם שנתחדשו בחידוש העולם אחר שנמצאו כל ההויות