אילימה קכה

ושרשי תי' הכתר הם בחכמה שבו מאירים משם ונכללים בפ' זה הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב ופי' באידרא שגזרת החכמה שאין קיום לנמצאות אם לא יתתקן הכתר בחי' דהיינו שישתרשו שרשי הנמצאות בו והנה לפ"ז התי' הם המלך הזה שלא נז' בו מיתה והוא מתפרט לפרטים ופרטי פרטים מה שלא נמצא לשאר המלכים שבכולם כתיב וימת שמתעלמין אמנם מלך זה עומד מתגלה משק' אל הבינה ותיקוניה שבכתר וענין גלויו הוא לבחי' הכתר בעצמו שהתי' מגיעים שם ושואבים משם והנה עתה לפי דרך זה נמצא שהכתר בעצמו יש חלק ממנו נעלם שתי' הכתר אינם מגיעים בו שהרי גלוי המלכים האלו דהיינו שלא נז' בו מיתה והעלם א"א שיהי' לנו לספי' התחתונות שהרי אין משיגי' בו אלא דוקא התי' אשר לכתר והלואי כאשר נבאר א"כ גלוי זה למי הוא ודאי דהיינו גזרת החכמה לתי' הכתר נמצא שהמאורות העליונים נעלמים בלתי מגיעות לבחי' הכתר בתי' הרי שהכתר עצמו יש מניה וביה חלק שממנו אליו נעלם שאין כל עצמו מגיע את עצמו ואל תתמה על זה שהרי הכתר דבק במאצי' וראוי שיתעל' המאצי' וכשיתן הכתר דעתו להשיג מאצילו לא ישיגהו אמנם עצמו ישיג עצמו כשיתן דעתו להשיג את עצמו מצד מאציל לא ישיג עצמו וכשיתן דעתו להשיג עצמו מעצמו אל עצמו ישיג עצמו וכשיתן דעתו להשיג הנפעלים ממנו ירד אותה השגה ירידה ודאי והרי אלו ד' בחי' השג' מאצי' היינו א"ס השגת עצמו מצד מאציל היינו השג' בא"ס הפועל בו והיא היא והיינו תחלת מציאותו מן הא"ס הכתר שבו אמנם השגת עצמו ממש היינו התפשטות חכמתו השגת לפעליו היינו התי' המתפשט למטה בו בבינתו שהבינה היא מה שמתפשט מן החכמה ולזה תמצא בפ' פקודי סי' שנתן ר"ש בכתר נהורין ונהורי' לנהורי' וידמה שאין אלו מגיעים לאלו בכתר והיינו הסוד הזה אשר לתי' האלו המלכים כדפי' וכן פי' בתי' כתר עילאה אע"ג דאיהו אור קדמון אור מצוחצח אור צח אוכמ' איהו קדם עילת העילות הרי באומרו אוכמ' איהו מורה על מיעוט ההשגה שישיג הכתר במאצי' והוא אור קדמון בערך כתר שבכתר דגם קדימתו ועכ"ז לא ישיג מה שסבתו יפעל בו שאין הא"ס מושג לחלקים כדפי' בעין כל. ואח"כ יתפשט ב' מדרגות שהם צח ומצוחצח שהם חו"ב שהצח מתעלם והמצוחצח מסתעף לחלקים הם הצחצחות שהם תי' הכתר דהיינו שיש בו טיפין טיפין דהיינו מצוחצח והחכמה צח שהכל צחות א' והקדמו' מתעלם וקודם אל הצח ואין לו צחות והאר' לקדמותו. והב' אינו מצוחצח לחלקים רבים אלא צח שנראה ממנו בחי' אחרונה שבו צחות א' שלא נתעלם כדפי' ושאר התי' היינו מצוחצח לצחצחות המאירות וצחות למטה. והנה מעתה כל מה שנאמר תי' בכתר הם בבינה שבו וכל מה שנייחס מדו' לבאר התי' אפי' שנאמר כתר או כתר שבכתר וכיוצא הכל סוד הבחי' בבינה שבכתר שבה סוד התי' כולם ויכבד עלינו לפרש בבינה שבכתר נאמר הדבר סתם וידוע למשכיל שאין הכוונה אלא בסוד הבינה כדפי':

פרק יט הנה בכל הדרכים שפי' אמרנו שהכתר יתפשט בהתפשטותו כח"ב לבד וכן הוא בכל התפשטות אשר בכתר ובשיעור קומת תי' אין בו מהכתפי' ולמטה אלא ראש לבד מפני שאור שבע הספי' התחתונות הם פעולות נגלות בהם הדין והרחמים הימין והשמאל הזכר והנקבה והכתר רחוק מכל זה אין בו דין ואין בו ימין ושמאל אלא הכל ימין והכל רחמים פשוטי' ולכך לא יראו בו התפשטות ז' ספי' דהיינו הפעולות הנגלות ודרך כלל כל מה שיתפשט הוא בסוד כתר חכמה דעת ובזה יתוקן ויוכלל והספי' התחתונות נכללות בתוך ג' אלו דהיינו בתוך הכתר קו האמצעי ת"ת ויסוד ומ"ל ובתוך החח"ן ובתוך הבג"ה כדפי' בספ"ר בשער הצחצחות ולפעמים כל הז' יחד בתוך החכמה ולפעמים בתוך הבינה וממציאות אלו יעשו סוד התי' והיינו השתרשות אשר לספי' התחתונות בתוך העליונות סוד חי' הכתר וסוד המלכים וסוד הרצונות שפי' לא יתייחסו בשמות הספי' ואפי' התי' והמספר המחוייב בהם אינו מספר מצד עצמן שהכל אחדות גמורה אלא מצד מה שהוא חייב להם אחר התפשטותם למטה במקום המספר לא שיהי' שם מספר וספירה:

פרק כ' הנה המציאיות שפי' שהם בכתר ג' בחי' הא' רצונות והב' מלכים והג' תי' ישתלשלו אלו מאלו רצונית הוא הבחי' החשובה צאת הדברים ממאצי' אל נאצל כעין התפשטות מלא רוצה אל רוצה והנה מפני קורבת' אל המאצי' לא יכנו בשם גדר כלל לא במלה ולא בדבור אמנם יסתתמו ויוכללו באמונתינו האוחז' סתם בא"ס עם ספי' וכמו שהאוחזי' בפשט לא יחייבו עצמן בידיע' הסבות המסובבות מהאלוה עד הרקיעים הגשמיים גם אנחנו לא נחייב עצמינו בידיעת אותם המסובבים באמצעיי' אשר בין המאצי' אל הנאצל המכונה בשם ואותיות ודבור ומלה ואלו הן הרצונות הנזכרים אמנם יוסיף ידיעתינו על ידיעת' שנדעם במחשבה וידיע' שישנן ועליהם רוכב סיבת הסיבות כולם