אילימה קכג

יתבאר ומבלע ישתלשל מציאות ב' יוב"ב ולא נמחק בל"ע מפני יוב"ב אלא בלע נעלם ואלו לא נצטייר בל"ע לא יצא מעולם יוב"ב ואלו לא הי' בל"ע אמצעי בין יוב"ב ובין ארץ אדום הי' מתבטל מציאותו ולזה יצויירו המחשבו' ויוחקקו ולא יתבטלו ח"ו אלא זו קיום לזו וזו קיום לזו כעלה מן עלה ועלול מן עלול ולעולם העלול קשור בעילתו והמסובב בסיבתו והיינו וימלך וימת והיינו וימלך הוא סוף הנמצאות וימת נעלם להיותו יסוד וסיבת קיום למלך המולך ולזה נמצאו המלכים משתלשלים מזה לזה וזה סיבה לזה דהיינו המחשבות המצויירות במחשבה והיינו השתלשלות זו מזו מארץ אדום כו"ח בבינה בלע בחסד יובב בגבורה חשם בת"ת הדד בנצח שמלה בהוד שאול ביסוד בעל חנן במל' הדר והם מחשבות קיימות עומדות בלתי נמחקות אלא וימלך תחתיו למטה משתלשל ממנו והיינו שהכח המדמה העליון ידמה ויצייר הצורה העליונה ההיא תמונת הנמצאות כולם ואותו הדמיון קיים ועומד ויורד ההשתלשלות ועולה ומתעלה המציאות ההוא ומצטייר צורה ב' וכן ג' וכן ד' והיינו המחשבות וציורי הנמצאות. ודע שהראשונה יצייר בה כל מה שימצא ויצטייר וישתלשל ע"ס התמונות כולם בציור דק מפני שהעליון ישיג וידע התחתון בידיעה נפלאה שלא ידע התחתון את עצמו באותה ידיעה ובאותו מציאות כ"ש שהתחתון לא ידע העליון ולפ"ז כל מציאות ומציאות יורד ופוחת כי עצת בלע תכלול יותר מעצת יובב ועצת יובב תכלול יותר מעצת חשה מפני שחשם לא יכלול יובב ויובב לא יכלול בלע ובלע יכלול יובב ובתוכו חושם ומכאן תלמוד לאחרות וכן יתפשטו הנמצאות וישתלשלו וכל העליונה קרובה אל מאצי' יותר וכוללת יותר ודק' יותר בלתי מתחקק' בחקיק' הציור יותר שההתרחקות הוא סבה להתחקקות ולהעבות הנמצאות למטה ומטעם זה החכמה הזאת יש בה ח' מדרגות שבהם ציורי הנמצאות ממציאות אל מציאות מדמיון אל דמיון מעצה אל עצה ממלך אל מלך הם שרשי' לחי' הכתר וכאשר הגיע להדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב עמדו העצות ופסקו המחשבות ולא הוצרכו יותר אלא מיד נשתלשל' בינה שבכתר והתנוצצו התי' לקיום הנמצאות הספי' התחתונות ומבחי' זו הי' ציור' ובו קיומ' ואין לנו צורך בתפלתינו ובכוונותינו אלא סתם לקשר הספי' בתיקו' הכתר וכאשר בא"ס סתם בעל כל הנמצאות לא שנצטרך להשתלשל שלשלת המחשב' מפני שלעולם אינה פוסקת כלל:

פרק יז עם היות שהמחשבות והעצות האלו אינם דומות למחשבותינו הגרועות. אמנם נקח ממחשבותינו משל למחשבות המעולות ההם מפני שהמשיל הב"ה מחשבתו בתורה בשם מחשבה והענין שהמעשה עב וגס והמחשבה דק' ורוחני' שאלו תדמ' בית בנוי אותו הדמיון דק ונעלם ממעשהו וכן הוא הענין העליון כדפי' והנה לפ"ז לא יהי' גדר המחשבה כגדר הספי'. המשל בזה בלע בינה יובב חסד חשם גבורה יתרחק המציאות ההוא ממציאות הספי' בעצמ' כהרחק המחשבה מהמעשה כדמיון בהקש אל מעשינו ממחשבותינו ועכ"ז לא יתרחק כ"כ שבשום דמיון לא יתדמה כלל שהרי קרבה ודמיון אל ציור המחשבה אל המעשה שהרי מדמה אותו המעשה במחשבה ולזה תמצא שמות המלכים דומה קצת לייחס הספי' הנז' קצת והנה אנחנו עולים במחשבותינו בהשגתינו ממטה למעלה ר"ל לא נדע אותם המחשבות עצמן מצד עצמן אמנם נדעם מצד הספי' הנגלות. אמנם חלק אשר יתעלו וישתנו לא נוכל להשיגם כלל לכך כאשר נבא ליחס השמות האלו למחשבו' נשיג מהשמות מה שידעו קצת לספי' אמנם החלק והבחי' שנפלא ונתעלה לא נוכל כלל לתת להם פירוש והבנה מפני שהוא מורה על ענין נעלם ונשגב מהשגת הידיעה כ"ש חלק אשר בהם שלא נכנסו בגדר האותיות שלא יראו האותיות להגדירן שאינו מושג ולזה אל יתבהל המעיין אם יעלה בדעתינו לפרש' וכאשר נבא אל הביאור לא נוכל לבאר עד תכונת הדברים בשלימות כי הדרוש בעצמו גורם ולא יחשב לעזו' והפרו' מחיצו' הביאור מפני שאחר שנכתב בתורה ופתח רשב"י הפתח דרך עשה להכנס דרך בו והקיצור בו לא יחשב לגירעון שהמעט המושג מהיקר המעולה חשוב מהמרובה משאר הענינים, והתורה לא נתנה אלא להתבאר והאל יכפר. בלע בן בעור ושם עירו דנהבה הנה המציאות בינה כדפי' ונודע שהיא התשובה הבולע' כל הציור התחתון בסוד היובל והיינו בלע בן ודאי שאותיות בינה בן י"ה ועוד ירצה שהוא משתלשל בלע ממציאות בעו"ר המקום הנעלם המבער ומפנה מקום לנבלע והיינו שהבחי' א' הוא נעלם ומבחי' עליונה יותר מתעלם עד שמתבער והיינו בחי' א' בינה ושנייה חכמה זו בולע' וזו מבערת וזהו בחי' זכר ובחי' הנקבה ושם עירו ודאי כענין גדול הוי' ומהולל מאד בעי"ר אלהינו וכל מה שעלה במחשב' עלה בסוד ד"ו פרצופי' בבחי' המחשבו' דנהב"ה ודאי שמשם הדין נותן ולא שיש שם דין ח"ו אפי' בתי' הכתר כ"ש המחשבה אמנם דמיון יש במחשבה מה שלא נדעהו שהכוונה למטה די"ן הב"ה נותן הדין ומזמינו והיינו ספי' הבינה דמתמן מתערין דיני' בתחתונ'