חנה אריאל ויקרא צג

משם מעין להשקות את הגן אזי הגן הוא טוב ויפה שהפירות מוטעמים מאד. ועד"ז יובן למעלה דהנה כתיב ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם שפי' ג"כ שנטע אורות העליונים שכימי קדם ונטע אותם בגן רק שמתחלה בשעת בריאת העולם הי' בבחי' חפץ חסד נטיעה זו גופא אבל עתה תלוי במעשה התחתונים שיהיו צמיחי הנטיעות שמקדם בגן והיינו ע"י תומ"צ שעושין למטה והעיקר ע"י הכנה טובה מלמטה בכנ"י ע"כ יקראו המה מעין גנים שהמה נש"י המעין שמשקה את הגן שיצמח שמה הנטיעות שמקדם. רק מה שנאמר בשם מעין גנים בלשון רבים הוא כי באמת יש ב' גנים גן כדן העליון וג"ע התחתון. וגם יתפרש הפסוק ויטע ה' אלקים גן בעדן ג"כ על בחי' ב' הגנים דידוע דג"ע התחתון הוא בחי' מל' דאצילות שמאיר בברי' ויהי' הפי' ויטע ה' אלקים זו"נ דאצילות את הגן דברי' בעדן בבחי' ת"ת דמל' מקדם מבחי' כתר דאצילות. או כשיתפרשו על ג"ע העליון שהוא בחי' בינה דאצילות יתפרש ג"כ ויטע ה' אלקים חו"ב דאצילות את הגן דבינה בעדן בבחי' חכ' עילאה דאצילות מקדם היינו מאורות דאד"ק. וביאור ענין ב' הגנים והשקתן בהכנת כנ"י יובן ע"פ מה שאיתא בספרים דבג"ע התחתון מאירי' ענינים משונים בצורות שונים בתים והיכלות כו' שמזה יוקלט גילוי אא"ס בדרך מחזה ומשל וכמ"כ הענין למטה בכנ"י מבשרי אחזה אלוה דהיינו מה הנשמה רואה ואינו נראה כך כו' שענין ההתבוננות הוא בדבר שישנו להגוף שייכות השגה ועכ"ז נתפס מזה איזה גילוי בבחי' אא"ס דלית מחשבה תפיסא בי' היינו רק מצד שהנשמה בעצמה מכרת את בוראה בטבעה אלא שהסתר זה לובש הגוף ומכסה ומעלים על אור הנשמה וכאשר מתבונן בכח הגוף בענין שימצא מזה איזה דמיון והשגת אא"ס אזי מתעוררת הנשמה מהעלמה להכיר את בוראה בטבעה א"כ המובן מזה שזה הכח שיתפעל נשמה מבוראה ע"י משל ודמיון מבשרי הוא בכללות נש"י בהשוואה שהוא רק עיקר מציאותה קודם בואה בגוף בבחי' התחלקות ר"ל ההתבוננות גופא מה שמתבונן עד"מ מבשרי בודאי לא ישתווה בכללות בכ"א שיש מתפעל בכך ויש מתפעל בכך לפ"ע התחלקות פרצופי כחות הנשמה בגוף כאו"א אבל הכח זה שיתפעל נשמה מבוראה ע"י משל מבשרי זהו בהשתוות בכלל נש"י היינו מציאותה והראתה בעצמות מהעלמה בגוף. והראיה שאוה"ע אף שיתבוננו במשל לא יכירו מזה את הבורא בבחי' הכרה אמיתי' כ"א מה שמגלה במשל. ודוגמות זו נטיעת גן התחתון שהמה אורות דאצילו' שבאו במשל בג"ע התחתון שע"י המשל יכירו ויתפעלו מבחי' אורות דאצילו' שההתפעלות הוא בהשתוות פי' בכח אבל גוף ההתפעלות והתבוננות בודאי לא ישתוו לכולם כמובן. וענין ג"ע העליון מבואר ששם יש גילוי אורות עליונים להדיא והענין למטה בנש"י הוא בחי' חקירה אלקית שאין הדבר עושה א"ע וכדומה שישיג מזה ענין כח הפועל בנפעל. ויובן ג"כ שזהו דבר השוה לכל נפש מישראל כידוע שאוא"ס לית מח' תפיסא בי' כלל ועכ"ז משיגו בחקירה אלקית את כח הפועל שהוא בחי' כח א"ס בעצמו והיינו מצד שמתבונן בטוב איך שאין הדבר עושה א"ע וגם כח בגוף אינו שייך שימצא מאין ליש ומהיכן נמצא היש אלא ע"כ שהוא כח הא"ס בעצמו ממש שהכרה זו ג"כ בבחי' יציאת הנפש מגדרה מחמת ההתבוננות שזהו למעלה מכחותיה בגוף כידוע עד"מ שיש התפעלות מדבר חידוש כגון עוף המדבר שענין התפעלות זו איננה בבחי' התחלקות כחות הנפש אלא בכללות כל כחות הנפש שיתכן לומר שלדבר הנאהב יתפעל בכח האהבה שבקרבו ולדבר הנורא יתפעל בפחד שבקרבו אבל מדבר חידוש שאיננה לא יראה ולא אהבה ועכ"ז מתפעל היינו ע"כ התפעלות עצמיות הנפש ביציאתה מגדרי ההגבלה. וככה יובן שאפי' התבוננות אין הדבר עושה א"ע כו' בא הנשמה להתפעל בכל עצמותה טרם ענין התחלקותה בכחותי' בגוף וע"כ ישתוה בכללות נש"י. ואף שגוף עסק ההתבוננות בכדי שיתפעל מזה בודאי לא ישתוה ומה שלזה