חנה אריאל ויקרא צב

עשר ולא אחד עשר כו' והשיב שבאמת איננו רק עשר רק יש ג' ראשי ראשין שהמה בחי' כללות העשר בג' מדריגות זו למעלה מזו קודם התחלקותן לעשר ונזכרו בס' הפרדס בשם רשימה חקיקה חציבה תלת ראשי ראשין ועשי' הוא בחי' התחלקותן ליו"ד. וביאור הענין ע"ד אצי' ברי' יציר' עשי' דהנה פשטי הדברים דרשימה חקיקה הוא עד"מ מאומן שעושה כלי מאבנים שבהר שמקודם רושם שיעור הכלי שיצטרך ואח"כ עושה חקיקה לבית קיבול ועכ"ז עדיין מחוברת היא לההר כולו וחוצבה אח"כ מן ההר ועדיין איננה משופה ומתוקן להיות ראוי' לכלי שיאחז בה ושתעמוד בעצמה וכשמשפה אותה כתיקונה אזי נקנה עלי' שם כלי כראוי. ויובן מזה עד"מ באור השכל שהוא ענין אור הנפש המשכלת כשתצטרך להביא הארתה שיתקבל במקבל אזי מקודם נמצאת הארתה באותיות עצמיים של השכל (כמו עד"מ שהוזכר בכתבים ששכל א' מבינים שני ב"א רק זה כותב באותיות אלו והאחר באותיות אחרים כמו רש"י ור"ן) ועכ"ז אינם אותיות הגלוים בהתגלות למקבל רק שהמה מקורים לאותיות הגלוים והראי' שכל משפיע כאשר מבין לעצמו את השכל באיזה אותיות שיהי' עכ"ז כאשר יצטרך לגלות שכלו לזולתו אז מעיין בדעתו באיזה אותיות ילביש להשכל ועכ"ז שרש דבר נמשכה באותיות אשר בא ונגלה אליו בעצמו מנפשו להאותיות אשר יגלה שכלו (כמו מאותיות רש"י ור"ן המוזכר בכתבים) ונק' אותיות העצמיים בשם רשימו דהיינו דאינם בחי' כלים ממש לאור השכל רק שהשכל נגלה באופן מה' שיש מזה שכאשר יבוא השכל לידי גילוי באותיות יבואו דוקא בערך אותיות אלו וכאשר באים במוחו בגילוי אזי נקראים האותיות ההמה בשם חקיקה שמלא מאור השכל. אך עכ"ז כאשר יצטרך לגלות השכל למקבל אזי בע"כ שיצייר אותיות נגלה לזולתו שתלוי לפ"ע אופן המקבל אם המקבל הוא קטן בערך אזי נצרך להרחיב לו השכל באותיות רבים כו' וזהו הנק' חציבה שענינה עשי' הכלי באופן שיוכל המקבל להאחז בה ולא בשביל מילוי האור שזהו בחי' החקיקה שמקודם ואחכ"ז כשמגלה בפ"מ אז נהנה המקבל בפ"מ ועד"ז יובן בחי' אצילות ברי' יצירה שבחי' אצילות נק' בשם רשימו שזהו שעדיין אינם בבחי' כלי במציאות מה אלא שהמה בבחי' בלי מה רק שעכ"ז המה גילוים בחי' האורות דאצילות באופן מה שכאשר יאירו בבי"ע ימצא מבחי' חסד דאצילו' בחי' חסד דברי' ומבחי' הגבו' דאצילות בחי' גבו' דבריאה וכמ"ש דחסד דאתקרי באצילות הוא רק בגין חסד דאתבריאו מיני' בבריאה כו'. וברי' בחי' חקיקה היינו שהם ממולאים מבחי' האור דאצילות בבחי' אור וכלי ממש אבל עדיין אינם לפ"ע הנ"ל ובחי' יצירה המה צורת העולמות בפ"מ שבעשי' איך שעומדים בבחי' היצירה והוא מכוון לענין החציבה ועשי' בפ"מ המה בחי' העולמות בהתחלקותן בפרקין ושייפין כידוע וד"ל. ועד"ז יובן ג"כ למעלה עוד בענין ע"ס דאצילות שנק' בשם אדם דעשי' בבחי' התחלקות לעשר וג' ראשי ראשין היינו בחי' אדם דיציר' זהו בחי' חו"ב שהמה המודדים לע"ס דאצילו' בחי' חציבה. ובחי' כתר דאצילות שהוא הממוצע בין בחי' אורות דאד"ק לבחי' אורו"כ דאצילות נק' בחי' אדם דבריאה שהוא בחי' חקיקה שזה בחי' מילוי אורות האו"כ דאצילו' בחי' א"ק בעצמו נק' בחי' אדם דאצילות בחי' רשימה דהיינו כמו שמבואר בע"ח שבו לא יתכן לומר בחי' כלים רק מ"מ בשם כלים דקים יקרא שמה ג"כ בבחי' רשימה הנ"ל וד"ל וד"כ שהוא בבחי' או"כ עצמם דאצילות שנק' גופא בהתחלקות. וא"ק וכתר וחו"ב המה אצילות ברי' יצירה לזה ומה שנק' או"כ דאצילות בחי' אצילות. ועולמות ברי' יצירה המה לבחי' עוה"ז הגשמי בפו"מ ומעתה יש להבין ענין הג' מעלות שנזכרו בפסוק על כללות נש"י. הראשון מעין גנים דהנה ענין הגן למטה הוא שלוקחין אילני השדה שצומחים ביער והמה אינם מוטעמים כשצמיחתן אינו בידי אדם. ומטעין אותם בידי אדם זהו הנק' גן, רק שעכ"ז צריכים להשקה שיהיו צמחים בטוב. וכשנמצא הר גבוה למעלה מהגן שיוצא ובא