חנה אריאל ויקרא צא

ליינט זיך אלקות) כמו הצדיקים שבעולם הזה מצד עצם השגתם בדברים המביאים לידי גילוי זה ממילא נתפס בהם בחי' אלקות (ויובן זה יותר מנשמות שיתבאר לקמן) ואינו מרגיש רק הדברים המביאים היינו השגות על ידי משל וכהאי גונא וגעה"ע הוא שרואין גילוי אלקות להדיא. וב' בחי' אלו ישנן בנשמות. כי הנה ענין הגן הוא שנוטל אילן מלבנון שאינה גדילה רק מכח הצומח שבארץ בלי נטיעה וע"כ פירותיו אינם טובים ונוטעים אותו בגן כדי שיהיו טובים. אך עכ"ז לא יהי' בהם טעם טוב בלי להשקות את הגן ממעין וכיוצא. ועי"ז נק' נשמות בחי' מעין שמשקים לב' גנים הנ"ל. כי הנה כתי' ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם מקדמונו של עולם כו' היינו שאורות עצמותו נשתלשלו וירדו להיות נטועים ביש גשמי בעוה"ז החומרי להחיות אותו מחמת שעלה ברצונו בחי' מלוכה להיות היש בטל וכאשר עלה ברצונו נגמרה מלכותו ברצונו ממש אך המלוכה שבעצמות אינה בבחי' פירוד מעצמותו שירגיש היש בעצמו שיהי' בטל אליו ואינה מלוכה בפו"מ ומחמת רצון זה מתהווה היש גשמי בהרגשה ולהבטל אליו וא"א כ"א ע"י נש"י שישקו ב' בחי' הגנים הנ"ל כי הנשמה בעצמה מכרת את בוראה שהיא חלק אלוה רק שירדה בהסתר בגוף החומרי המסתיר אותה. אך אעפ"כ כדי שתוכל להכיר את בוראה יש בזה ב' אופנים. א' מבשרי אחזה אלוה שיתכוון בזה איך שהנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם כו' או כשם שהנשמה רואה ואינה נראה שהגוף כא' הדוממים ע"כ בהכרח שיש לו נפש המחי' אותו. ואם תחתוך את הגוף לחלקים קטנים לא תראה ולא תמצא את הנפש כלל. כך הקב"ה מחי' את כל העולמות אף שאינו נראה. נמצא שהרגשה שלו הוא רק במשלים. אך ע"י המשלים נתפס אצלו בחי' אלקות. וזה עד"מ גן התחתון. ב' שמשיג אלקות ע"י חקירה היינו שאין הדבר עושה את עצמו ובודאי יש מי שמהווה אותו. ומי שמהווה לעולם שלו. וכן גבוה מעל גבוה עד שיגיע שיש אלוה שאין בערך עולמות הנמצאים והחילוק שבין ב' האופנים הוא שע"י מבשרי אחזה נתפס אלקות. אבל ע"י החקירה אינו נתפס אלקות במקומה. רק שיצאת ממקומה ובאה למקום הראשון שלה שהיא חלק ה' ומרגישה עצמות אלקות שאינו בערך לברוא העולמות וכמ"ש במ"א ההפרש בין התפעלות מדת אהוי"ר וכדומה להתפעלות מראיית דבר חדוש כמו ענין עוף המדבר. שהתפעלות אה' הוא ע"פ טבע נפשו. אבל ההתפעלות וחידוש מדבר מופלא שא"א ע"פ טבע נפשו יוצאה ג"כ ממקום הטבע. ובאה למעלה מן הטבע. כך היא ההפרש בין ב' אופנים הנ"ל. ונק' ב' גנים הנ"ל. ומה שיש בכח הנשמה שע"י ב' אופנים הנ"ל מרגיש אלקות הוא הנק' בשם בחי' מעין שעושה בחי' כלי והוא בחי' החציבה שיוכל לתפוס ולהתקבל אצלו בחי' אלקות מאורות עצמותו הנטועים למטה בתוך כל עלמין. ואח"כ צריך לעבוד אותו בתומ"צ ותפלה כל היום. אך יש עוד כחות בנשמה הנק' בחי' באר שצריך לחפור בעמק שיוצא מים להשקות את הגנים הנ"ל ונוזלים שנוזלים בעצמן וד"ל:

דרוש הנ"ל בסגנון אחר

מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. הנה פי' שזהו ששבח קודב"ה לכללות נש"י בג' מעלות אלו כפי שיתבאר מלבד אשר המה נש"י נחלקו בבחי' פרצוף לע"ס כמ"ש אתם נצבים כולכם ראשיכם כו' עד מחוטב עציך עד שואב מימיך שזהו בבחי' התחלקות ויש בזה מה שאין בזה אבל ג' אלו שהוזכר בפסוק זה המה בכללות נש"י בהשוואה והמה ע"ד דוגמא מלמעלה למטה בבחי' פרצוף גמור בהתחלקותן לי' וישנה ג"כ ג' ראשי ראשין שהמה מקורים כללים לכל העשר וכפי שמבואר בשם ר"ה גאון ששאלו מאתו מאין נמצא בחי' שלש עשרה מדות הרחמי' והלא הכלל מסור בידינו