חנה אריאל ויקרא עט

להעלים האור עד עת קץ. הוה הוא קו האמצעי המחבר קו הימין לבוא בתוך קו השמאל ג"כ. כמו שיהי' לע"ל. ובחי' ז"א דתיקון הוא כולל הי' הוה ויהי' ברגע א' ביחד (וכידוע בענין מה שלשון הי' הוא עבר וע"י וא"ו ההפך כשאומר והי' הוא עתיד והיינו שהוא"ו הוא המשכה מן השרש עליון הנ"ל שמה שהי' הוא שיהי'. וכן יהי' הוא ל' עתיד דוקא ועם וא"ו ההפך מורה לשעבר והיינו נמי ע"י ההמשכה שבכח הוא"ו בא השרש למטה). וזהו ענין מלך לבנ"י דוקא שנקראו בנים למקום. דאע"ג דאתה בראתה ונעשית בריאה ודבר נפרד מקו"ח אעפ"כ מצד שלוקחה מן מהו"ע מוח האב יש בה כח להכיר את בוראה כמו שהוא הי' הוה ויהי' ברגע א' הנ"ל. ואף דודאי גם בעולם הנקודים דזתח"ז הנ"ל ע"כ הי' בו נשמות כידוע. וגם שהרי הוא התפשטות התגלות המח' עליונה ובמח"ע נש"י עלו שם. אך הנה נת"ל דעולם הנקודים הוא בדרך התפשטות אור בלא כוונת קוין. גם בבחי' הנשמות דשם שהן מפנימי' הכלים לא נמצא בהם רק האור וכח שבא בהם כמו שהם דבר נפרד מקו"ח. שגם שע"י היות הכח בא מפנימי' הכלים נמצא בהם הכרת אור הספי' המיוחדות בקו"ח. אך כחות הנשמה דרצון ושו"מ ומחדו"מ שלה המה נפרדים מקו"ח. וזהו שהתפעלותה בכחות שלה הוא בבחי' יש ודבר בפ"ע נפרד מקו"ח. אבל ע"י מדרי' עולם התיקון דקוין שיש שם בחי' דכר ונוק' אז הנשמות הם בחי' תולדה (ולא המשכת אור דדכורא המשפיע לבד). וכח הנוק' מכשירתן לקבל בכחותי' הנפרדים מקו"ח בחי' ההתפעלות מיחוד הקו"ח. וזהו בין למעלה קודם שנברא עוה"ז התחתון בין למטה משנברא העוה"ז. ובזה יובן מעלת אאע"ה שהוא אב לישראל ובימיו דוקא התחילו שני אלפים תורה דעוה"ז. ודורות שקדמו לו היו בבחי' שני אלפים תהו. אף שבריאת העוה"ז היתה ודאי כמ"ש ביום עשות הוי' אלקים דתיקון. אלא הענין הוא כמ"ש בלקו"ת שעד שלא בא אאע"ה לא הי' כלל בחי' הזווג (דדו"נ) למעלה. ולכן הנשמות דדורות שקדמו אף שהיו מכירים את בוראם דעולם התיקון הי' חסר להם כח האמונה. בחי' הנוק' עליונה ספירה גמורה המיוחדת בקו"ח. לא שמשו בהם רק כחות הנשמות הגבוהות שהיו בהם שעכ"פ התפעלותם הוא ברצון ושכל וכו' דדבר נפרד מקו"ח. לכן לא נא' בהם שקיימו התו' אפי' ברוחניות' (כמ"ש באאע"ה שקיים את כהת"כ כו'). דאוריי' וקוב"ה כ"ח ממש (והם לא הי' התפעלותם ברצון ושכל וכו' אלא בכח הנפרד מקו"ח כאמור). וכן המצות הן איברין דמלכא ממש כידוע. אבל משבא אאע"ה כתי' בו והאמין בה' שזכה לבחי' האמונה הנ"ל. הנה ע"י האמונה השיג התפעלות דתומ"צ למעלה בקב"ה (ולא שנמשכו למטה כבמ"ת ולכן לא קיים רק ברוחני' ההכרה). וזהו שהי' בחי' מרכבה ממש גם בחיי הנשמה שלו בגופו דהיינו בחי' ההתפעלות ממדותיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו וכידוע שהוא זכה להיות מרכבה לבחי' קו הימין (והיא כלולה מכולם ולכן קיים כהת"כ). אך אעפ"כ לא נא' בו רק את הנפש אשר עשו בחרן וכמארז"ל שאברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת וכו' והגרים לא נשאר מהם כלום בעדת ישראל. והיינו שממנו (דאאע"ה וכן משרה) לא הי' רק בחי' חסד לאברהם. הארת אור הטבעי דמדתו. ככח הראי' הטבעי בלא בחי' קו הנ"ל. זהו בחי' א' דג' השמות דאאע"ה הנ"ל. ובחי' הב' שהוא האדם הגדול הנ"ל לא נתוסף בזה בחי' תוס' בענין יחודו בבחי' מרכבה בקוב"ה המיוחד בקו"ח הנ"ל. כי כבר הי' הוא מרכבה שלימה לצורך עצמו ומ"ש התהלך לפני והי' תמים היינו שיהי' תמים גם בהסרת הערלה והתגלות היסוד הקדוש להיות גם מוליד בדומה דבר קיים לעד את יצחק וכו'. וזהו שנק' גדול דוקא. כי קטן אינו מוליד בדומה (אף שביאתו ביאה גמורה כשהוא בן ט' ויצא מכלל הפעוטות שאין בהם עדיין בחי' המדות לעצמן). וגדול היינו בחי' המוחין דגדלות מאו"א וכו' שלמעלה ממקום אחיזתו בבחי' המרכבה (וכענין נכנס יין יצא סוד לחוץ כמ"ש במ"א). אז אברהם הוליד את יצחק.